LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 358-06-13

גזר הדין שלום ירושלים

📋
מספר הליך358-06-13
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך10 בספטמבר 2015
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהגזר הדין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' תאמר סעידה
👨‍⚖️
שופטיםחנה מרים לומפ

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת חנה מרים לומפ) דן בתיק איחוד של שני תיקי בית משפט לעניינים פליליים: ת"פ 358-06-13 (להלן: "תיק הסמים") ות"פ 54481-11-14 (להלן: "תיק ההתפרעות"). הנאשם, תאמר סעידה, הורשע בתיק הסמים בעקבות הסדר טיעון בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן ושתי עבירות של תיווך בסם מסוכן. בתיק ההתפרעות, הנאשם הורשע בעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות והפרת הוראה חוקית. **ניתוח משפטי והתייחסות לעקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **הסדר טיעון והגמישות השיפוטית:** * ההליך בתיק הסמים החל בהסדר טיעון, אשר כלל הסכמה לקבלת תסקיר משפטי. הסדר הטיעון איפשר לבא כוח הנאשם לטעון לגבי נסיבות התקשרות הסוכן עם הנאשם ולגבי חלקו של הנאשם בביצוע העבירה. הדבר משקף את עקרון הגמישות השיפוטית ואת האפשרות לשלב הסדרי טיעון, תוך שמירה על זכויות הנאשם להציג את גרסתו ולהשפיע על קביעת העונש. * התנהלות המשפט, שכללה דחיות חוזרות ונשנות לצורך קבלת תסקיר משלים, מדגימה את החשיבות שבית המשפט מייחס לתסקיר שירות המבחן בהערכת המסוכנות והסיכוי לשיקום, וכן את הרצון לאפשר לנאשם הזדמנויות לשיקום, גם אם הדבר דורש התאמות בהליך. 2. **עקרונות הענישה בעבירות סמים:** * בית המשפט מדגיש באופן עקבי את החומרה הרבה הכרוכה בעבירות סמים ואת הפגיעה החמורה שהן גורמות לחברה, כפי שבא לידי ביטוי בפסק הדין (פסקה 21). בית המשפט מסתמך על הלכת בית המשפט העליון (ע"פ 6747/11 אבו רקיק, ע"פ 211/09 אזולאי) הקובעת כי מטרות הענישה בעבירות סמים הן גמול, הרתעה (של היחיד ושל הרבים) ומסר אזהרה ברור. * החוק מעניק עונש מאסר מרבי של 20 שנה בגין סחר בסמים, אך בבית משפט השלום, העונש המרבי הוא 7 שנות מאסר לכל עבירה. בית המשפט מתייחס לכך כי עבירות הסמים מהוות פגיעה בערך חברתי ממעלה ראשונה. * **חידוש/דגש:** בית המשפט פועל במסגרת סעיף 40ג' לחוק העונשין, הקובע שיקולים בקביעת מתחם העונש ההולם, כולל נסיבות ביצוע העבירה. בפסק הדין, נעשה ניתוח מדוקדק של נסיבות כל אישום בתיק הסמים (פסקה 24, 26) ובתיק ההתפרעות (פסקה 29), כדי לקבוע מתחמי עונש מתאימים. 3. **קביעת מתחמי עונש לפי סוגי העבירות:** * **סחר בסמים (אישומים 1-2):** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בין 6 ל-18 חודשי מאסר *בגין כל עבירה*. נימוקים לחומרה כללו את היזמה של הנאשם בתיאום המפגש, אספקת הסם באופן מיידי, והעסקאות שבוצעו בהפרש של ימים עם כמויות משמעותיות. נימוק לקולא היה בכך שהשוטר יזם את העסקה דרך בן דודו. * **תיווך בסמים (אישומים 3-4):** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בין 3 ל-12 חודשי מאסר *בגין כל עבירה*. בית המשפט התחשב בחלקו של הנאשם, אשר שימש כמתווך בין בן דודו לשוטר, וכי העסקאות נבעו מבקשתו של השוטר. * **התפרעות ותקיפת שוטר (תיק 54481-11-14):** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם בין 6 ל-12 חודשי מאסר. נימוקים לחומרה כללו את ההתפרעות ההמונית, השלכת אבנים על שוטרים, והעובדה שהמעשה בוצע על אף שהנאשם שהה במעצר בית מלא. 4. **שיקולי ענישה ספציפיים וחידושים/דגשים:** * **תפקיד שירות המבחן והשלכותיו:** התסקירים השונים מציגים תמונה מורכבת של הנאשם. מצד אחד, צעיר, ללא עבר פלילי, שביקש לסייע למשפחתו, שהביע חרטה ושאיפה לחיים נורמטיביים. מצד שני, קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מטשטש את חומרת מעשיו, מאשים את סביבתו, ומתקשה לקחת אחריות מלאה. התרשמות זו, יחד עם נתוני בדיקת השתן שנמצאו בהם שרידי סם, הובילה את קצינת המבחן להמליץ על הטלת מאסר, ולא על טיפול שיקומי בלבד. * **הסתמכות על פסיקה בנוגע לעונש המאסר:** בית המשפט מתבסס על פסיקות עליון (כגון רע"פ 6373/06 אלנשמי) המדגישות את הצורך בענישה מחמירה כנגד סחר בסמים, ומציינות כי העונש צריך ליתן מענה גם לפיתוי הכספי. * **צבירת עונשים ורף הענישה:** בית המשפט החליט, בהתאם לסעיף 40י"ג(ב) לחוק העונשין, לגזור על הנאשם עונש כולל (פסקה 31). * **החומרה:** גיל הצעיר של הנאשם, היותו ראשית עבריינות, לקיחת אחריות מוקדמת, והמעצר הממושך (למעלה משנה במעצר בפועל ושנה במעצר בית) שקל בית המשפט לקולא. * **הקלות:** חזרת הנאשם על מעשיו, ביצוע עבירה נוספת בזמן מעצר בית, חוסר השלמת שיקום, והקשיים בהתמודדות עם בעיותיו האישיות, שימשו כשיקולים לחומרה. הצורך בהרתעת היחיד והרבים, ובמיוחד נוכח ממדי ההתפרעויות בירושלים, הוסיפו משקל לחומרה. * **החידוש/הדגש בעונש:** השילוב של עונש מאסר בפועל משמעותי (24 חודשים בניכוי ימי מעצרו) לצד עונשים על תנאי ארוכים (שנתיים), ובמגוון של עבירות (סמים, עבירות ספציפיות בחוק העונשין), משקף את השאיפה להשיג הן גמול והן הרתעה, תוך מתן התראה ברורה למקרה של הישנות עבירות. העונשים על תנאי מותנים בהתקיימות תנאים ספציפיים (עבירת סמים מסוג פשע, עבירות ספציפיות, עבירת סמים מסוג עוון), דבר המבטא את חומרת העבירות ורצון בית המשפט למנוע הישנות. **סיכום:** פסק הדין מדגים את מורכבות קביעת העונש במקרים הכוללים עבירות סמים והתפרעות, תוך הצורך לאזן בין שיקולי גמול והרתעה לבין שיקולי שיקום ורחמים. בית המשפט משלב את ההלכות המחייבות בנוגע לעבירות סמים עם ניתוח נסיבתי פרטני של כל עבירה, ומתחשב בממצאי תסקיר שירות המבחן, אף אם המלצותיו היו לכיוון שונה מהעונש הסופי. הטלת עונש מאסר כולל, הכולל מאסר בפועל ועונשים על תנאי ממושכים, נועדה לשקף את חומרת המעשים ואת חשיבות המלחמה בנגע הסמים ובפגיעה בסדר הציבורי.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 358-06-13 מדינת ישראל נ' תאמר סעידה, שלום (10.9.2015)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית