ת"פ 38474-03-16

תקציר

הכרעת הדין המדוברת מתייחסת לנאשם בן 22 ללא עבר פלילי קודם. הם הורשעו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לפני כעשרה חודשים. נסיבות העבירה היו שהנאשם, יחד עם שלושה נוספים, נתפסו באתר בנייה בראשון לציון, דבר המעיד על כוונתם להשתכר. מטרת החוק עליו הפר הנאשם היא למנוע סיכונים פוטנציאליים לביטחון תושבי המדינה ולשמור על ריבונות המדינה על הנכנס לשטחה. בעוד הנאשם ביצע עבירה זו, לא היו עבירות נלוות נוספות, והמניע שלהן היה לחץ כלכלי ולא להמשיך לשהות בישראל שלא כדין. השופט שוקל את שלושת שלבי גזר הדין, החל מקביעת העונש ההולם. בהתייחסו לפסק דין אל-חרוש קובע השופט כי העונש צריך להתאים לפשע, החל ממאסר על תנאי ועד חמישה חודשי מאסר בפועל וקנס של 2,000 ש"ח לעבריינים בפעם הראשונה שייכנסו לארץ לעבודה שלא כחוק. השלב השני בוחן נסיבות חריגות, והשלב השלישי קובע את העונש במסגרת החוק, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם. השופט מכיר בהודאתו של הנאשם ובהיעדר עבר פלילי כגורמים חיוביים. עם זאת, טענת ההגנה כי הנאשמים קיבלו היתר כניסה לישראל זמן קצר לאחר מעצרם, דבר המעיד על כך שלא נשקפת מהם סכנה ביטחונית, אינה נחשבת לגורם מבדיל מנאשמים אחרים במקרים דומים. השופט מדגיש את הצורך באחידות בגזר הדין ואת הסיכונים הביטחוניים הפוטנציאליים הכרוכים בכניסה בלתי חוקית, ללא קשר לנסיבות הפרטניות. בסופו של דבר, נגזר על הנאשם חודש ויום מאסר בפועל, עם עונשים נוספים הכוללים חודשיים מאסר על תנאי וללא קנס כספי, בהתחשב במצבם הכלכלי.