בע"מ 8788/10

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על מכירת מקרקעין בעקבות פירוק שיתוף במקרקעין. פסק הדין המקורי קבע כי הנכס המדובר יימכר והתמורה תחולק בין בעלי הקרקע. שתי קבוצות הגישו הצעות לרכישת הקרקע, כאשר קבוצה 1 הועדפה על ידי כונסי הנכסים בשל מעמדם כיזמים, למרות שקבוצה 2 הציעה הצעה גבוהה יותר. כונסי הנכסים הגישו לקבוצה 1 הסכם מכר, שנחתם והופקד בתשלום ראשון, אך הובהר כי ההסכם מותנה באישור בית המשפט. קבוצה 2 הגדילה את הצעתה והכונסים הביאו זאת לידיעת בית המשפט, שהורה על חידוש הליך המכרז. קבוצה 1 סירבה לשפר את הצעתה, והנכס נמכר לקבוצה 2. קבוצה 1 ערערה על החלטה זו, אך בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתם והוביל אותם לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי בית המשפט לענייני משפחה שגה פרוצדורלית בכך שלא אפשר לקבוצה 1 להצטרף להליך וכי הסיבות להעדפת קבוצה 2 על פני קבוצה 1 אינן ברורות. עם זאת, בית המשפט המחוזי אף קבע כי אין הצדקה משפטית לבטל את המכירה, בהתחשב בנסיבות, וכי צדק בית המשפט לענייני משפחה כשהורה על סבב הצעות חדש. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הבחין בין המקרה לבין תקדימים קודמים וציין כי לקבוצה 1 לא הייתה ציפייה לגיטימית שההסכם ביניהם יאושר, מה גם שהליך המכרז נותר פתוח. ההלכה במקרה זה היא כי בקשת רשות הערעור נדחית. החלטת הערכאות הנמוכות מתקבלת בשל הטעויות הפרוצדורליות ומשמעות ההבדל הכלכלי בין ההצעות. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי נדיר שבית המשפט מתערב במקרים כאלה וכי יש לכבד את החלטת הכונסים לתעדף את התועלת הכלכלית. החלטה זו מחזקת את שיקול הדעת המוקנה לבתי המשפט במצבים כאלה ומכירה בעמדתם של מציעים חיצוניים.