סע"ש 36763-08-22

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בע"א 36763-08-22, בראשות השופטת הבכירה רוית צדיק, ניתן ביום 21.7.2025 פסק דין בתביעה שהגיש מר עובדיה ירמיהו נגד חברת פריוטקס בע"מ. ליבת הסכסוך נסבה סביב סיום יחסי העבודה וזכאותו של מר ירמיהו לפיצויים וזכויות שונות. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים** החלטת בית המשפט נשענה על מספר עקרונות משפטיים מבוססים ויישומם על העובדות הספציפיות של המקרה: * **סיום העסקה - נטל ההוכחה והכוונה:** בית המשפט חזר על העיקרון הבסיסי לפיו סיום העסקה הוא מעשה חד צדדי של כל אחד מהצדדים, תוך הבעה ברורה של כוונתם לנתק את יחסי העבודה. הנטל להוכיח את מועד ונסיבות הפיטורים מוטל על העובד (ע"א 30/3-18 בנזילוביץ נ' "אתא" בע"מ וע"א (ארצי) 23930-10-22 רונית צור – ג'ן דפרחון). בית המשפט הדגיש כי יש להתמקד במעשיהם ובכוונתם של הצדדים, ולא באופן שבו הצד השני תופס את המצב (רשות השידור נ' מאיר אשל פ"ד ד 298). בית המשפט גם הכיר בכך שצד שיוזם פיטורין עשוי להיות מושפע מהתנהגותו של הצד השני, כלומר פעולות המצביעות לכאורה על התפטרות יכולות למעשה להוות פיטורים. * **ראיות לפיטורים:** בית המשפט בחן בקפידה את עדויותיהם של התובע ונציגי הנתבע. היבט משמעותי בניתוח היה עדותו של התובע עצמו, שם הצהיר כי לא קיבל מכתב פיטורים ואף ביקש מנכ"ל הנתבעת. עובדה זו, יחד עם טענתו העקבית של הנתבע כי הם לא פיטרו את התובע וציפו ממנו לחזור לעבודה, היוו בסיס קריטי לקביעת בית המשפט. היעדר כל הודעה רשמית על פיטורין מצד הנתבע היה גורם מכריע מרכזי. * **חל"ת לעומת פיטורים:** בית המשפט הבחין בין הוצאה לחל"ת לבין פיטורים. במקרה זה, התובע היה בחופשת מחלה, ולאחר מיצוי ימי המחלה הקבועים בחוק, המשיך במה שהנתבע כינה "חל"ת". פרשנות בית המשפט הייתה כי בתקופה זו הושעו יחסי העבודה אך לא נותקו. פעולותיו של הנתבע להשאיר את משרתו של התובע פתוח ולהעביר את ציפייתם לחזרתו נתפסו כאינדיקציות לכך שהם לא התכוונו לסיים את ההעסקה. * **חובת מסירת הודעה על תנאי העבודה:** בית המשפט התייחס לטענה בדבר אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העבודה. הוא הפנה להלכה שנקבעה בע"א (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi - קפלן ולוי בע"מ, הקובעת כי די בעדותו של העובד על אי קבלה כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק. לאחר מכן על המעסיק להציג את ההודעה או להסביר את היעדרותה. במקרה זה, הנתבע מסר תצהיר ועדויות של עדיו המצביעים על כך שההודעה אכן ניתנה. בעוד שהמסמך חסר חתימות, בית המשפט מצא את עדי הנאשם אמינים, ובכך עמד בנטל המוטל עליו. יתר על כן, בית המשפט ציין כי הפיצוי בגין מחדל כזה נתון לשיקול דעת, ובמקרה זה, המחלוקות המרכזיות לא נבעו מהיעדר הודעה זו. * **הפקדות פנסיוניות וקביעת שכר:** התובע טען כי יש לחשב את ההפקדות הפנסיוניות על בסיס שכרו המלא, כולל שעות נוספות. בית המשפט ציטט את ההלכה (ע"א (ארצי) 7566-11-19 צבי יוסף - יונה אושפיז מנועים חשמליים בע"מ ובג"ץ 5572/92 יעקב זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה) הקובעת כי הנטל להוכיח רכיב שכר במסגרת השכר הקובע מוטל על התובע וכי הבדיקה צריכה להתמקד בטיבו של הרכיב ולא בשמו. בית המשפט מצא כי טענת התובע בדבר הפקדות פנסיה המחושבות על שעות נוספות אינה מבוססת. זאת על סמך היעדר ראיות, היעדר טענה כזו בתקשורת מוקדמת, ועדותו של התובע עצמו כי מדובר בהבטחה בעל פה מנציג החברה, ללא תיעוד תומך או קביעה עקבית לאורך כל העסקתו. עוד קבע בית המשפט כי חריגות קלות בשיעורי ההפקדה לפנסיה או במתן קצבת נסיעות אינן מהוות הוכחה להסכמה להכללת שעות נוספות בחישוב הפנסיה. * **פיצוי בגין עוגמת נפש:** בית המשפט דחה את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש בשל היעדר פגם מוכח בהתנהלות הנתבע, במיוחד לאחר שטענת הליבה של פיטורים שלא כדין נדחתה. * **הפרת חובה חקוקה:** לאחר דחיית התביעות העיקריות, דחה בית המשפט גם את התביעה בגין הפרת חובה חקוקה, שכן לא הייתה ראיה להפרת חוקים כגון חוק פיצויי פיטורים או חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות. **מסקנה** בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח שהוא פוטר על ידי הנתבע. עדותו ומעשיו של התובע עצמו, יחד עם עמדתו העקבית של הנתבע, הצביעו על כך שיחסי העבודה הושעו ולא הופסקו על ידי המעסיק. כתוצאה מכך, נדחו כל התביעות הנובעות מפיטורים לכאורה, לרבות פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, היעדר שימוע, פיטורים בימי מחלה, הודעה מוקדמת והפרת חובה חקוקה. התביעה להפקדות פנסיה בגין שעות נוספות נדחתה אף היא בשל היעדר הוכחות מספיקות להסכם. בעוד שמצבו הרפואי של התובע הוכר, התביעה הכוללת נדחתה במלואה, עם פסק דין מופחת בגין הוצאות משפט בשל מצבו הרפואי של התובע.