בשג"צ 4388/94

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לפטור מתשלום אגרות הכרוכה בהגשת ערעור על החלטת סגן הרשם. המבקש לא צירף לבקשה תצהיר נדרש, אלא הפנה לתצהיר מהליך קודם. אותו תצהיר שימש גם לבקשת פטור משכר טרחה במקרה קודם (רע"א 2221/94), בו נדחתה בקשתו של המבקש בנימוק שלמרות מצבו הכלכלי הרעוע, לא הוכיח די הצורך חוסר יכולת לשלם. מאחר שהבקשה הנוכחית חולקת את אותה תשתית עובדתית, בית המשפט מחליט לאמץ את ההחלטה הקודמת ודוחה את הבקשה לפטור. זאת ועוד, השופט הבוחן את הבקשה הנוכחית מציין כי נימוקי הערעור והעתירה המקבילה נעדרי הצדקה ובהירות, בהתאמה, השוקלת אף היא כנגד מתן פטור. ההחלטה מדגישה כי הפטור מאגרה לא נועד לממן הליכים משפטיים חסרי תוחלת ויש לממן אותו על ידי בעלי הדין עצמם. לפיכך, הבקשה לפטור נדחית ללא צו להוצאות.