ע"א 6094/03

תקציר

במקרה זה, הערעור והערעור שכנגד נובעים מסכסוך חוזי שהוכרע לראשונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2003. המערערים ניסו לבטל חוזים שנעשו בשנת 1997 לרכישת שתי חברות מהמשיב, בטענה להפרת חוזה ומצג שווא. בית המשפט המחוזי מצא כי המערערים המשיכו להפעיל את העסקים הנרכשים אך לא הצליחו להבטיח את התשלומים והערבויות המוסכמים. בית המשפט קבע כי המשיב לא הסתיר מידע ולא ביצע הונאה, ודחה את טענות המערערים בדבר הטעיית זכויות בלעדיות ואי קבלת מסמכים פיננסיים. המערערים טענו כי הסכם ייעוץ הוא מזויף ויש לבטלו, אך בית המשפט התייחס אליו כחלק משווי העסקה. בערעור נדחו טענות המערערים על ממצאים עובדתיים ועל אפיון חוזים, כאשר ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ואת גישתה למהימנות העדות. המשיב, בערעור שכנגד, ביקש שכר טרחה מוגדל וריבית גבוהה יותר, שגם הם נדחו. לפיכך, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, ואישרו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי המחייב את המערערים לעמוד בהתחייבויות כספיות על פי החוזה, לרבות תשלום 4,121,714 ₪, ריבית ושכר טרחת עורכי דין נוסף.