ת"א 28288-07-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף את תביעתה הכספית של התובעת כנגד הנתבעת מס' 2. התובעת דרשה השבת סכומי כסף שונים ששולמו בגין היטלים לרבות סלילה, ניקוז, מים וביוב, שלטענת התובעת נדרשו שלא כדין. בית המשפט מצא כי הנתבעת אינה הגוף הסטטוטורי המתאים המוסמך לקבוע את הכללים והמחירים לשירותי מים וביוב. הרשות המופקדת על עניינים אלה, רשות המים, לא צורפה כנתבעת, דבר המהווה פגם מהותי בתיק. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן לצפות באופן סביר מהנתבעת מס' 2 להתגונן מטענה בדבר סבירותם של כללים וחישובים שנקבעו על ידי רשות אחרת. זאת ועוד, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענה כי היטל הביוב היה גבוה באופן בלתי סביר. על כן דחיית התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 מוצדקת, שכן אין לתובע עילת תביעה כנגדם. החלטה זו אינה מאפשרת לתובע להגיש תביעה מחודשת נגד הנתבע, גם בתוספת רשות המים, אלא אם כן התובע יכול להוכיח תחילה בהליך נפרד כי התנהלות הרשות או חישובי התעריפים היו בלתי חוקיים או בלתי סבירים. פסק הדין גם פוסק לנתבעת מס' 2 סך של 8,500 ₪ בתוספת הוצאות מע"מ מהתובעת.