בד"מ 81/94

תקציר

הכרעת הדין מוצאת את שני הנאשמים אשמים באישומים המיוחסים להם, למעט סעיפים מסוימים שבהם זוכו מחוסר ראיות או מחמת הספק. לגופו של עניין, נאשם מס' 1 מורשע בכך שלא כיבד פסק דין של בית המשפט ולא סיפק ראיות מוצקות לטענותיו, ואילו נאשם מס' 2 מורשע בכך שביטל שיק ללא הצדקה ואי מענה לפניות מסוימות. עם זאת, שניהם זוכו מהאישום של אי תגובה לתלונה, שכן בית המשפט מקבל את טענתם כי שלחו תגובה. מטעמים אלה מחליט בית המשפט להטיל על שני הנאשמים מאסר על תנאי. על נאשם מס' 1 נגזר עונש מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, ואילו על נאשם מס' 2 נגזר עונש השעיה של 30 חודשים וקנס של 2,000 ₪, לצד הוצאות משרד בסך 750 ₪, שישולמו תוך 30 יום. חומרת העונש מתבקשת בשל אופי העבירות והעובדה שאין זו הרשעה ראשונה של הנאשמים. פסק הדין מסתיים בהדגשת תפיסת בית המשפט את חומרת מעשיהם של הנאשמים, במיוחד בהתחשב בתפקידם כעורכי דין, ובצורך בענישה חמורה.