בש"א 153607/08

תקציר

בתביעת לשון הרע זו ביקש הנתבע (המבקש) לדחות על הסף את התביעה כנגדם בהתבסס על מספר טענות: היעדר סמכות עניינית, היעדר עילת תביעה, היעדר יריבות וכי התביעה מטרידה וקנטרנית. המבקש טען כי הסעדים המבוקשים, הכוללים צווי מניעה והתנצלות, מצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי ודינם להידחות. המשיב טען מנגד כי לבית המשפט נתונה הסמכות להעניק את הסעדים המבוקשים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת (למניעת הטרדה מאיימת). לאחר ששקל את הטענות, קבע השופט כי לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לגבי חלק מהסעדים המבוקשים, קרי הצווים להתנצל ולהפסיק את ההטרדה. עם זאת, השופט סירב לדחות את התביעה על הסף בנימוק של חוסר עילה, היעדר יריבות או התנכלות וקנטרנות, וקבע כי יש לנקוט בצעד כזה רק במקרים קיצוניים. טרם נשמעו ראיות לגבי הטענות העובדתיות. השופט הורה על מחיקת הסעדים הספציפיים שהתבקשו בתביעה ודחה את הבקשה לדחייה על הסף בנימוקים האחרים. לשני הצדדים נודע על ההחלטה, שהתקבלה בהיעדרו של מי מהצדדים ביום 8.4.08.