בר"ע 66060-06-23

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בשני ערעורים נפרדים שהגיש עובד שנפגע על החלטות של ועדות רפואיות להערכת נזקי העבודה שלו. הערעור הראשון מתייחס לתחום האורתופדי, ובפרט לניכוי מצב קודם ואחוזי הנכות. בית המשפט המחוזי קבע כי יש להחזיר את התיק לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול מחדש את ניכוי המצב הקודם ותנמק את החלטתה במידה מספקת, המהווה דרישה בהתייחס למסמכים רפואיים מן העבר. בית הדין דחה את בקשת העובד לשנות את הרכב הוועדה ולא מצא הצדקה להתערב בהערכת הוועדה את אחוזי הנכות. הערעור השני נוגע לתחום הנפשי, שם טען העובד כי הוועדה לא קיימה פסק דין קודם ולא שקלה את כל חוות הדעת הרפואיות. בית המשפט אישר את החלטת הוועדה, וקבע כי היא פעלה בהתאם להנחיות פסק הדין הקודם, שקלה את חוות הדעת הרלוונטיות והסבירה די הצורך את אבחנתה ואת קביעת הנכות שלה. בית המשפט הדגיש כי תפקידה של הוועדה הוא לקבוע קביעות רפואיות, ולא ניתן לצפות ממנה לדון בפירוט בכל קריטריון. בנוסף, דחה בית הדין את טענות העובד בדבר התנהלות הוועד והיעדר הקלטה, וציין כי אין די בטענות העובד כדי להצדיק את ביטול ההחלטה או שינוי הרכב הוועד. בית הדין הסכים גם עם החלטת בית הדין המחוזי שלא לפסוק הוצאות לעובד, לאור ההצלחה החלקית של ערעורו. כתוצאה מכך, דחה סגן נשיא בית המשפט את בקשת רשות הערעור ואישר את החלטת בית הדין האזורי להחזיר את התיק לוועדה הרפואית לעררים לדיון נוסף בניכוי המצב האורתופדי הקודם, תוך הבטחת החלטה מפורטת ומנומקת.