תפ"ח 1098/07
הכרעת-דין מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
הכרעת הדין מזכה את הנאשם, ד.ז., מכל אשמה מחמת ספק סביר. כתב האישום מייחס לד.ז. שורה של עבירות מין, בהן אונס, איומים ותקיפה, כלפי אשתו, א.ז., במשך שמונה שנים. השופט, ר' בן יוסף, מדגיש כי ההחלטה מבוססת על הערכת מהימנות עדויותיהם בעל פה של א.ז. וד.ז. בן יוסף מציין כי במקרים של עבירות מין, בית המשפט רשאי להרשיע את הנאשם על סמך עדות הקורבן בלבד, אך עליו לספק נימוק מפורט לכך. לאחר בחינת התנהגותם והתבטאויותיהם של שני הצדדים במהלך עדויותיהם, מגיע בן יוסף למסקנה כי עדותו של א.ז. לוקה בחוסר אמינות, וכי התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות כדי לשכנע את בית המשפט מעבר לספק סביר באשמתו של ד.ז. היעדר כל ראיה עצמאית התומכת בטענותיה של א.ז., לצד סתירות בדבריה, מעוררים ספק סביר באמיתות גרסתה לאירועים. יתר על כן, הימנעותה של התביעה מלהציג ראיות נוספות, כגון מסמכים רפואיים או עדויות עדים, מערערת את טענותיהם. בסופו של דבר, בן יוסף מוצא אפשרות שהסתירות והאמירות התמוהות של א.ז. נובעות ממעידות זיכרון או בלבול לאורך זמן. לפיכך, בעוד השופט סבור כי גרסתו של א.ז. עשויה להכיל יסודות של אמת, ספק סביר פירושו שיש לזכות את ד.ז. השופטים נ' אחיטוב ומ' דיסקין מסכימים עם הכרעת הדין.
תפ"ח 1098/07 מדינת ישראל נ' ד.צ., מחוזי (10.6.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.