עש"א 10300-10-16

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה שהגיש נציג התאחדות בעלי בתים נגד נציג לשעבר, בטענה למשיכת כספים שלא כדין מקופת העמותה. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר סמכות מהותית והתיישנות. עם זאת, בית המשפט קובע כי טענת המערער בדבר היעדר סמכות עניינית אינה קבילה, שכן היא הועלתה בשלב מאוחר ועולה כדי חוסר תום לב פרוצדורלי. לגופו של עניין, בית המשפט מוצא כי לנציגות הייתה סמכות להגיש את התביעה, שכן היא מצויה בסמכותו של הממונה. באשר לתקופת ההתיישנות, בית המשפט מסכים עם קביעת הממונה כי הדיירים לא ידעו על ההסתלקויות וכי לא היה סביר לצפות שיגלו אותן מוקדם יותר. בית המשפט דוחה גם את טענת הנתבע כי נטל ההוכחה חולק שלא כהלכה, וקובע כי הממונה הטיל נכונה את הנטל על הנתבע להפריך את ראיות התובעים. החלטת הממונה נתמכת גם בממצאים עובדתיים ישירים ובראיות שונות, לרבות פרוטוקולים של ישיבות שאינם מציינים אישור להוצאות שבמחלוקת. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והנתבע מחויב לשאת בהוצאות התובעים.