ת"א 29751-09-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בראשון לציון בת"א 29751-09-23** **1. מהות ההליך והבקשה:** ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה של הנתבע (יוסף שדה) לביטול פסק דין שניתן ביום 13.11.2025, אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים. בנוסף, מבקש הנתבע לתקן את פרוטוקול הדיון כך שישקף דיון שהתקיים, ללא תיעוד, "מחוץ לפרוטוקול". **2. עילות הבקשה של הנתבע:** * **פגם ברצון:** הנתבע טוען כי הסכמתו להצעת בית המשפט, אשר תועדה בפרוטוקול, לא ניתנה מרצון חופשי, אלא "עקב לחץ ורתיעה מבית המשפט". * **חוסר תיעוד:** הנתבע טוען כי הדיון שהתקיים "מחוץ לפרוטוקול" לא הוקלט, והוא הופתע מכך שדברי בית המשפט "והלחצים שהופעלו" עליו לא תועדו. **3. עמדת התובעות:** * **אכסניה דיונית:** התובעות טוענות כי בקשת הנתבע לביטול פסק דין צריכה להיות מוגשת כתביעה חדשה, ולכן הבקשה הנוכחית דינה להידחות מטעם זה בלבד. * **לגופו של עניין:** התובעות מכחישות הפעלת כפייה או לחץ מצד בית המשפט או מצדן, וטוענות שהדיון התנהל בצורה רגועה ומכובדת. **4. עקרונות משפטיים ושיקול דעת בית המשפט:** * **ביטול פסק דין מכוח הסכמת הצדדים:** בית המשפט קובע כי בקשה לביטול פסק דין שניתן על בסיס הסכמת הצדדים, כאשר הטענה היא לפגם ברצון, מתייחסת להיבט החוזי של ההסכמות. על כן, הדרך הדיונית הנכונה להעלאת טענה כזו היא הגשת תביעה חדשה, ולא בקשה במסגרת התיק הקיים. * **הפסיקה המצוטטת:** בית המשפט מסתמך על ע"א 647-20 טאמז אלישקוב נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ, שם נקבע (בפסק דינה של השופטת ד' ברק ארז) כי טענות הנוגעות לפגמים בכריתת חוזה, לרבות פגמים ברצון, מחייבות הגשת תביעה חדשה. עיקרון זה מבטא את ההבחנה בין הליכים שונים ואת הצורך בקיום הליך הוגן לכל הצדדים, תוך מתן אפשרות לבירור עובדתי ומלא. * **דיון "מחוץ לפרוטוקול":** בית המשפט מדגיש כי הדיונים שהתקיימו "מחוץ לפרוטוקול" היו **בהסכמת הצדדים**. העובדה שהצדדים הסכימו לדיון שלא מתועד בפרוטוקול, משמעותה שהם קיבלו על עצמם את הדיון במתכונת זו. לכן, הדרישה לתקן את הפרוטוקול כך שישקף דיון שלא היה מתועד, נדחית. * **חוסר קבלת טענות הלחץ לגופן:** על אף שהבקשה נדחתה בשל האכסניה הדיונית, בית המשפט בוחר להתייחס לעובדות כדי "להעמיד דברים על דיוקם". הוא מפרט את השתלשלות האירועים: * הנתבע היה מיוצג על ידי עורך דין. * ביום 27.4.2025 התקיים דיון קדם-משפט "מחוץ לפרוטוקול" בהסכמת הצדדים, בו שיקף בית המשפט את התרשמותו והמליץ על חתירה להסכמות. * ביום 13.11.2025, בו היה אמור להתקיים דיון הוכחות, התקיימו דיונים "מחוץ לפרוטוקול" בהסכמת הצדדים, במטרה להגיע להסכמות. * במהלך דיון זה, הציג בית המשפט את סיכויי וסיכוני התביעה, התחשב בטענת הנתבע בנוגע ליכולת התשלום (הצעתו עודכנה לתשלום ב-32 תשלומים חודשיים לאחר תשלום ראשון), והציע הצעה אשר תועדה בפרוטוקול. * ההצעה הועברה לצדדים מודפסת, לאחר שהנתבע ופרקליטו עיינו בה, הבינו אותה (ולאחר שהנתבע וידא זאת מספר פעמים), ונתנו הסכמתם. * **הכרעה ברורה לגבי לחץ:** בית המשפט קובע במפורש כי "בשום שלב בדיון לא הופעל לחץ מצד בית המשפט לקבל את ההצעה, ובוודאי שלא צוין בפניו כי אחרת מצבו יוחמר". **5. חידושים משפטיים ואספקטים טכניים:** * **עקרון האכסניה הדיונית:** הקביעה כי בקשה לביטול פסק דין המבוסס על הסכמה, בשל טענה לפגם ברצון, מחייבת הגשת תביעה חדשה, מהווה חיזוק לעקרון החשוב של הפרדת הליכים ובירור מעמיק של טענות מהותיות. הדבר מבטיח כי טענות הנוגעות לכריתת הסכם או פגמים בכריתתו יזכו לדיון שיפוטי הולם, הכולל הבאת ראיות וטענות באופן מלא. * **הסכמה לדיון מחוץ לפרוטוקול:** המקרה מדגים את השימוש בכלי של דיונים "מחוץ לפרוטוקול" כמנגנון יעיל ליישוב סכסוכים. בית המשפט רואה בכך כלי לגיטימי, **כאשר הוא נעשה בהסכמת כל הצדדים**. הבעיה שעלתה כאן אינה עצם קיום הדיון מחוץ לפרוטוקול, אלא דרישת הנתבע לתעד בדיעבד דברים שלא תועדו בהסכמה. * **הסכם דיוני לעומת הסכם מהותי:** פסק דין הניתן תוקף להסכמות הצדדים מהווה הן הסכם דיוני (המסיים את ההליך המשפטי) והן הסכם מהותי (המגלם את ההסכמות בין הצדדים). טענות לביטול ההסכם המהותי, כגון פגם ברצון, פותחות פתח להליכים חדשים, בעוד שטעות בהבנת ההסכם הדיוני (או הפרוטוקול) עשויה להיות מטופלת בדרך אחרת, אך לא במקרה זה. **6. תוצאה והשלכות:** * **דחיית הבקשה:** כאמור, הבקשה נדחתה בשל האכסניה הדיונית הלא נכונה, וכן נדחתה הבקשה לתיקון הפרוטוקול. * **הוצאות:** הנתבע חויב בהוצאות התובעות בסך 1,000 ש"ח. חיוב זה משקף את העובדה שהבקשה נדחתה, והוא מהווה תמריץ נגד הגשת הליכים חסרי בסיס או ניסיון לערער על החלטות שיפוטיות בצורה לא תקינה. **7. סיכום:** ההחלטה מדגימה את חשיבותם של הליכים דיוניים תקינים ואת ההבחנה בין עילות שונות לערעור על החלטות שיפוטיות. בית המשפט מבהיר כי טענות הנוגעות לפגמים ברצון, המשפיעות על תוקפו של הסכם, מחייבות הגשת תביעה חדשה, ולא בקשה במסגרת התיק המקורי. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי דיון שהתקיים בהסכמת הצדדים מחוץ לפרוטוקול, אינו יכול להיות עילה לתיקון בדיעבד, אלא אם כן הוסכמה הסדר שונה. ההחלטה מחזקת את מעמדו של פסק הדין הניתן תוקף להסכמות הצדדים, ואת הצורך בבחינה מעמיקה של ההשלכות של הגשת בקשות לביטולו.