ע"א 2262/08

תקציר

בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ומצא כי המערערת לא עמדה בתנאים של "מחזיק ראוי" כהגדרתו בסעיף 28 לפקודה. לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהשטרות הוצאו "תמורת ערך" או כי התקבלו בתום לב. בנוסף, ציין בית המשפט כי השיקים עצמם לא היו שלמים ולא נשאו את חתימות האישור הנדרשות. נטל ההוכחה מוטל על המערער, ומשלא עלה בידו להביא ראיות משכנעות, נדחתה תביעתו. זאת ועוד, נדחית טענת המערערת כי די בהחזקת השיקים כדי להקים עילת תביעה לפי סעיף 37(1) לפקודה. אמנם נכון שהחזקת השטר מפשטת את הליך התביעה, אך היא אינה מבטיחה הצלחה, ועל המחזיק להוכיח תחילה כי תביעתו קבילה. טענתו הנגדית המוצלחת של המשיב הייתה כי המערערת לא שילמה תמורה ולא פעלה בתום לב, מה שהוביל לדחיית תביעת המערער. המערערת אף ניסתה להטיל דופי בעדותה של המשיבה בכך שהצביעה על סתירות בתצהירה ובהודעותיה במשטרה. בית המשפט מצא כי סתירות אלה אינן מהותיות ואינן משפיעות לגופו של עניין. כתוצאה מכך, הערעור נדחה. המערערת אחראית להוצאות המשפט של המשיב, בסך 30,000 ₪, והפיקדון הכספי יועבר למשיב. פסק דין זה יועבר לייצוג המשפטי של הצדדים.