ת"א 39733-09-12

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגיש הוד ראובן, בעל 40% ממניות ריימס אינטרנשיונל בע"מ, נגד חבריו בעלי המניות, זלץ איתמר המחזיק ב-50% מהמניות וגירון יישומים עסקיים בע"מ המחזיק ב-10% הנותרים. ראובן טוען כי זלץ, בהיותו בעל השליטה, החליט להשתלט על פעילות החברה ולבסוף להפסיק את פעילותה, תוך שהוא מותיר את ראובן אחראי לחובות החברה. בינתיים, זלץ וגירון טוענים מנגד כי ראובן ונתבע נוסף, גירון בן ציון, גרמו לקריסת החברה בשל ניהול כושל וכעת מנסים להתחמק מאחריותם. הם דורשים כי שני הנתבעים יישאו בחובות החברה וישלמו את שכרו שלא שולם של זלץ מהחברה החדשה שהקימה זלץ לאחר שריימס אינטרנשיונל בע"מ הפסיקה את פעילותה. השופט פותח בבחינת ההסכמות בין הצדדים וקובע כי טענתו של זלץ להסכמה להעביר את פעילות ריימס אינטרנשיונל לחברה החדשה שהוקמה אינה מוכחת. עוד קובע השופט כי פרוטוקול הישיבות, שלא נחתמו על ידי כל הצדדים, אינו יכול להיחשב כראיה מהימנה להסכמות שהושגו לכאורה, מה גם שהן הוכנו באופן חד-צדדי על ידי זלץ. זאת ועוד, השופט אינו מוצא היגיון עסקי בביצוע העסקה שהציע זלץ, שכללה העברת נכסי החברה ופעילותה אליו בעוד יתר בעלי המניות המשיכו לשאת בחובותיה. השופט מגיע למסקנה כי התנהלותו של זלץ מהווה קיפוח לרעה של בעלי מניות המיעוט וחוסר תום לב. כתוצאה מכך, זלץ נדרש לפצות את ראובן על הסכומים ששילם לנושי החברה כתוצאה מהערבויות שלו, בצירוף ריבית. עוד קובע השופט כי התביעה שכנגד, הדורשת כי ראובן ובן ציון ישלמו את חובות החברה, מיותרת בעקבות פסק הדין בתביעתו של ראובן ונדחית. באשר לתביעתם של גירון וגירון בן ציון, קובעת השופטת כי אין בסיס להרמת מסך ההתאגדות או לייחס להם אחריות בגין הפרת אמונים או חובות זהירות. עם זאת, גירון בן ציון חויב לשלם לחברה 2,207 שקל בגין הוצאות רכב שלא שולמו. לבסוף, השופט מורה לזלץ לשלם את הוצאות המשפט של ראובן וגירון בן ציון, כל אחד בסך 30 אלף שקל, בצירוף ריבית.