רע"א 3667/23

תקציר

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובהחלטת בית המשפט המחוזי, נקבע כי יש לראות את הערעור כאילו ניתן רשות, מה שהוביל לקבלת הערעור להפנות את בקשת המבקשים לסעד זמני בחזרה לבית המשפט המחוזי לדיון לגופו של עניין בנוכחות שני הצדדים. המבקשים ביקשו סעד זמני שימנע את יישום ההחלטה המשנה את תקנון החברה ומאפשר מינוי שני דירקטורים נוספים. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את בקשתם לצו מניעה זמני במעמד צד אחד, בנימוק של עיתוי והיעדר נזק בלתי הפיך. עם זאת, היא הרחיקה לכת בכך שדחתה סעדים זמניים מרכזיים הנוגעים לשינויי הסעיף ולמינויי דירקטורים מבלי להתייחס לגופו של עניין או לקבל תגובה מהמשיבים. החלטה זו התעלמה מהצורך בבחינה מקיפה של טענות ושיקולים כגון סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, החיוניים בקביעת סעדים זמניים, כפי שנקבעו במספר תקדימים בערעור אזרחי. גם הנורמה הפרוצדורלית המחייבת שימוע בעל-פה עם שני הצדדים, אלא אם נסיבות חריגות שוללות את הצורך, לא קוימה. בהתחשב באופי המהותי של הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים, אלה היו צריכות להיבחן באופן פורמלי על ידי בית המשפט המחוזי ולא להידחות על הסף. לפיכך, ההחלטה חייבה להחזיר את התיק לבחינה מחודשת יסודית, תוך הדגשת הצורך לשקול את כל הגורמים המנחים לסעד זמני תוך הימנעות מהכרעה סופית במהותו. לא נפסקו הוצאות בעקבות החלטת הערר מיום 2.7.2023.