בג"צ 9351/17

תקציר

העתירה מערערת על חוקיות החלטת הוועדה לבחינת מינויים לדחות את מינויו של מנכ"ל העירייה כדירקטור בתאגיד המים והביוב המקומי, לצד ראש העיר. העותר טוען כי החלטת הוועדה אינה סבירה, וממילא היא בגדר המלצה בלבד ואינה מחייבת. לאחר בחינת הטיעונים שהציגו הצדדים, מוצא בית המשפט כי החלטת הוועדה היא חוקית וסבירה ועל כן דינה של העתירה להידחות. חוק תאגידי מים וביוב קובע את התנאים למינוי דירקטור, לרבות היעדר ניגוד עניינים. החוק אמנם מתיר לחברי מועצת העירייה ולעובדיה לכהן כדירקטורים, אך אינו מתיר במפורש הן לראש העיר והן למנכ"ל לכהן יחד כדירקטורים בתאגיד המים והביוב. מדובר בעניין שהוועדה צריכה לבחון במסגרת שיקול דעתה בבחינת זכאותם של המועמדים על בסיס עקרונות כלליים של ניגוד עניינים. בית המשפט מסכים עם מסקנת הוועדה כי עמדת המנכ"ל, ככפוף לראש העירייה, יוצרת ניגוד עניינים הפוגע בעצמאות התאגיד. ראש העיר הוא הרשות המבצעת של העירייה, והמנכ"ל הוא הזרוע הביצועית של ראש העיר, המחזיק במשרת אמון. כהונתם המשותפת בדירקטוריון תאגיד המים מעוררת קשיים לא מבוטלים וחותרת תחת תכליתו של חוק תאגידי מים וביוב ליצור הפרדה בין התאגיד לרשות המקומית. לפיכך, החלטת הוועדה, המבוססת על סמכות ומעוגנת בחוק, לא תתערב על ידי בית המשפט. זאת ועוד, בניגוד לטענת העותר, החלטת הוועדה בשאלת הזכאות מחייבת. החלטות הוועדה לבחינת מינויים בשאלות של כשירות וניגוד עניינים אינן המלצות בלבד אלא בעלות תוקף משפטי. באשר לאפשרות לשקול מחדש את החלטת הוועדה, מציין בית המשפט כי באופן עקרוני החלטת הוועדה היא סופית, ובקשה לעיון חוזר צריכה להתבסס על שינוי נסיבות או הצגת מידע חדש. עם זאת, במקרים של סוגיות עקרוניות תקדימיות, לוועדה שיקול דעת לבחון את החלטתה, גם בהיעדר שינויים או מידע כאמור. פסק דינו של השופט מ' מזוז נתמך על ידי השופט ד' מינץ והשופט י' אלרון.