ע"פ 71753/04

תקציר

המערער הורשע על ידי בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו בעבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וסירוב להיבחן לשכרות ונגזרו עליו קנס בסך 2000 ₪, ארבעה חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי ופסילה מנהיגה למשך 18 חודשים. המערער ערער על ההחלטה וטען כי היה מקום לזכות אותו משני האישומים בשל חוסר עקביות בפסקי הדין. כתב האישום ייחס לו נהיגה בחוסר זהירות תחת השפעת אלכוהול, אך בית המשפט זיכה אותו מהעבירה של נהיגה בשכרות. המערער טען, כי מאחר שזוכה מהאחרון, היה עליו לזכות גם מנהיגה תחת השפעת אלכוהול. עוד טען כי התביעה שגתה כשהאשימה אותו בנהיגה בקלות ראש, שכן בכתב האישום נכתב כי נהג "בפזיזות". זאת ועוד, טען המערער כי בית המשפט קיבל באופן שגוי את גרסת התביעה בדבר סירובו לבצע בדיקת שכרות, וקבע כי לא הוצעה לו בדיקה פחות פולשנית. לבסוף ביקש להקל בעונשו, והציע עבודות שירות במקום מאסר. המשיב טען מנגד כי הרשעתו של המערער בנהיגה תחת השפעת אלכוהול מוצדקת על סמך הראיות והרשעותיו הקודמות בנהיגה בשכרות. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות, מצאה כי החלטת בית משפט קמא לזכות את המערער מאשמת נהיגה בשכרות אך להרשיעו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול אינה עקבית. בית המשפט זיכה את המערער מהעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ולאחר מכן התייחס לסוגיית גזר הדין. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובהיעדר תאונות או נזקים, הפחית בית המשפט את העונש לעשרה חודשי פסילה מנהיגה והסיר את עונש המאסר והמאסר על תנאי. שאר רכיבי המשפט המקורי נשמרו.