בג"צ 2814/11

תקציר

העותרת, מפעילת צהרונים לפעוטות, עתרה לבית המשפט בבקשה להכרה בתכניותיה ובמימון מהמשיב, משרד החינוך, רטרואקטיבית מיום 1.9.2009. המשיב טען כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי, שכן התקציבים לשנות הכספים 2009 ו-2010 כבר הוצאו, ומשום שהעותרת לא הגישה את כל המסמכים הנדרשים במועד. העותר טען כי השיהוי נגרם בשל סירובו של המשיב להמציא את המסמכים הדרושים לעתירה. בית המשפט מצא כי טענת העותרת בדבר סיבת השיהוי אינה משכנעת, שכן המידע שלטענתה התעכב בקבלתו אינו חיוני לטענתה העיקרית. כמו כן, העותרת לא הגישה את כל האישורים והמסמכים הנדרשים לבקשותיה במועד, ולכן לא הייתה זכאית להכרה ולמימון מתחילת שנת הלימודים. בנוהלי ההכרה של המשיב נקבע במפורש כי המימון יינתן רק רטרואקטיבית ממועד ההכרה. בית המשפט דחה גם את טענת העותרת כי הופלתה על ידי המשיב ביחס למפעילי צהרונים אחרים שהוכרו קודם לכן. המשיבה סיפקה הצדקות להבדלי הטיפול במקרים מסוימים, והעותרת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי הצדקות אלה אינן מספקות. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותרת לשלם את שכר טרחת המשיב, תוך שהוא קובע כי המשיבה הייתה מוצדקת להכיר בצהרונים רטרואקטיבית מיום 1.11.2009, בשל אילוצים תקציביים ובקשתה המאוחרת של העותר. ההחלטה התקבלה על ידי השופט עמית, סגן הנשיא נאור בהסכמתו וסגן הנשיא הנדל בהסכמה.