ת"א 18018-12-17

תקציר

בית המשפט מוצא כי תקופת ההתיישנות אינה שוללת את התביעה בשל אופי ההפרה המתמשכת ויחסי הנאמנות בין הצדדים. הנתבע, שייצג הן את המוכר והן את הרוכשים בעסקת מקרקעין, לא השלים את הליך הרישום והפר את חובותיו המקצועיות בכך שלא יידע את התובעים בנושא. התנהלות זו גרמה לתובעים נזק לא ממוני, בגינו הם פוסקים 18,000 ₪. באשר לנזק הממוני, בית המשפט מקבל חלקית את התביעה. היא מוצאת כי טענת התובעים להפסד כספי בשל חוסר היכולת לשנות את ייעוד הנכס לוקה בחסר. עם זאת, בית המשפט פוסק לתובעים 60,000 ₪ בגין ירידת ערך הנכס כנכס מסחרי, ו-20,000 ₪ נוספים עבור עלויות הסדרת הרישום. מדובר בסך כולל של 98,000 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובעים, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪. לפיכך התביעה מתקבלת באופן חלקי, והסכום הכולל שנפסק לתובעים עומד על 110,000 ₪.