בש"פ 5070/01

תקציר

המשיבים, שמואל הרוש וזיו אלוש, עצורים מאז יולי 2000 באשמת ניסיון רצח, שימוש בחומר נפץ וקשירת קשר לביצוע פשע. בכתב האישום נטען כי המשיבים ירו רימון לעבר תחנת משטרת נהריה. המדינה ביקשה את מעצרם עד תום המשפט, ובית המשפט אישר. לאחר תשעה חודשי מעצר הגישה המדינה בקשה להארכת מעצר נוספת של 90 יום, שאותה העניק השופט אנגלרד תוך שהוא דוחק בבית המשפט המחוזי לזרז את המשפט. עם זאת, התקדמות המשפט הייתה איטית, וניכר כי הוא לא יסתיים בחצי השנה הקרובה, מה שמוביל למצב בלתי נסבל שבו המשיבים עלולים להיות עצורים עד שנה וחצי עד למתן פסק דין. אנגלרד מכיר בחומרת האישומים, אך מדגיש את חשיבותה של הזכות לחירות ואת הסכנה הפוחתת הנשקפת מהמשיבים לאורך זמן. מסקנתו היא כי אף שהוא מעניק הארכה של 90 יום, אין הוא יכול לאשר כדבר שבשגרה הארכות נוספות, ויש לשחרר את המשיבים אם יציעו חלופת מעצר עם ערובות מתאימות. חלופה זו כוללת מעצר בית מלא, ערבויות כספיות ומפקח צד ג', לצד הגבלות על תנועתם. הכרעת הדין נועדה לאזן בין הזכות לחירות לבין חומרת הפשעים שבהם הואשם.