ברע"פ 62976-01-25

תקציר

בבית המשפט העליון **ניתוח משפטי של בקשת רשות ערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים** **הקדמה** המסמך שלפנינו מציג בקשת רשות ערר (רע"פ) על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום להורות על מעצרו של המבקש, מחמד אבו סרוחשן, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב האישום נגד המבקש מייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. **הרקע העובדתי וההליך בערכאות קמא** 1. **כתב האישום:** המבקש נאשם בהחזקת עשרות שקיות סם מסוכן מסוגים שונים, שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. בנוסף, נמסר כי המבקש בלע סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ-224 גרם, אירוע המעלה חשד לכוונות הפצה. 2. **עמדת המשיבה (מדינת ישראל):** המשיבה ביקשה את מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, בטענה לקיומן של ראיות לכאורה, עילת מעצר בשל חשש לסיכון ביטחון הציבור (עקב כוונה להפיץ סמים), וחזקת מסוכנות מכוח העבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים. בנוסף, צוין כי למבקש עבר פלילי הכולל עבירות סמים, נהיגה פוחזת ותקיפה, ובפרט שביצע את העבירה הנוכחית כאשר עומד נגדו מאסר מותנה בר-הפעלה. 3. **עמדת המבקש בבית משפט השלום:** בא כוח המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה להחזקת הסמים ובליעתם, אך טען כי מדובר בסמים לשימוש עצמי. לטענתו, בניגוד לעבירת סחר, בעבירה זו ניתן לאיין את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר, כגון פיקוח אלקטרוני, ובחינת השתלבותו בטיפול גמילה מסמים לאחר קבלת תסקיר משירות המבחן. במסגרת הדיון, נחקרו בני משפחתו של המבקש שהוצעו כמפקחים. 4. **החלטת בית משפט השלום:** בית משפט השלום הורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים. נקבע כי קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו. בית המשפט התייחס לעברו הפלילי של המבקש, הכולל מאסרים על רקע התמכרותו, וקבע כי לא ניתן לתת בו אמון. לפיכך, נשללה האפשרות של פיקוח אלקטרוני, והוחלט שלא להפנות את המבקש להערכת שירות המבחן, בהתרשמות כי הוא "נטוע עמוק בעולם הסמים" וכי מידת התמכרותו אינה מצדיקה הפניה כאמור, וכי אין די בחלופות המוצעות לאיין את המסוכנות. 5. **ההליך בבית המשפט המחוזי:** המבקש ערר על החלטת בית משפט השלום. טענותיו המרכזיות היו: (א) יש להשוות את המקרה למקרים רבים בהם נאשמים בעבירות סמים שוחררו ממעצר, גם לצרכי גמילה; (ב) בחינת מידת התמכרותו היא עניין שבמומחיות שירות המבחן, ולכן יש לקבל את עמדתו בתסקיר; (ג) עברו הפלילי אינו מצדיק מעצר ללא תסקיר (שתי עבירות סמים בלבד שלא לצריכה עצמית מתוך 13 הרשעות); (ד) סמוך למעצרו היה אמור להתחיל הליך גמילה "אשפוזית", וכי עבר גמילה מוצלחת בעבר. 6. **החלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את הערר. נקבע כי כמות הסמים, אופן חלוקתם (שקיות) ובליעתם, מעידים כי אין מדובר בסמים לשימוש עצמי. עוד נקבע כי עברו הפלילי והביצוע בזמן מאסר מותנה שוללים כל חלופה שיכולה להפיג את המסוכנות. בנוסף, צוין כי המבקש השתחרר לאחרונה ממאסר בגין עבירת סמים, וריצה בעבר מאסר נוסף בגין עבירת סמים. בית המשפט המחוזי גם קבע כי המבקש אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה (עניין סויסה) לשחרור להליך טיפולי בשלב המעצר. **הבקשה דנן (רשות ערר לבית המשפט העליון)** 1. **טענות המבקש:** * **שאלות עקרוניות:** הבקשה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש: * האם קיום עבר פלילי (שאינו מעיד על הפרת אמון) מצדיק מעצר עד תום ההליכים ללא תסקיר שירות מבחן? * האם קביעה בלתי מבוססת בדבר מידת התמכרות מצדיקה מעצר ללא תסקיר? * האם עבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ללא סוג וכמות חריגים, מצדיקה מעצר ללא תסקיר? * **עיוות דין:** קיים חשש לעיוות דין אם הבקשה לא תתקבל. * **גופו של עניין:** * הכלל בעבירה המיוחסת לו הוא בחינת חלופת מעצר, ובפרט חלופה טיפולית. * בתי משפט נוטים להפנות לתסקיר רק בעבירות חמורות הרבה יותר. * ההחלטות סותרות פסיקה המורה על מאמץ לאתר חלופה, גם בעבירות חמורות. * עניינו עומד בתנאי עניין סויסה לשחרור להליך טיפולי (צפי לגמילה, גמילה מוצלחת בעבר, טיפול רלוונטי למסוכנות). 2. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופטת רות רונן):** * **היקף הביקורת:** בקשת רשות ערר ב"גלגול שלישי" על החלטות מעצר ניתנת רק במקרים חריגים: שאלה משפטית עקרונית החורגת מהמקרה הפרטי, או חשש לעיוות דין. * **אי העלאת שאלה עקרונית:** הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. בית המשפט המחוזי לא קבע קביעה גורפת, אלא דן במכלול הנסיבות הקונקרטיות של המבקש. * **החלטה הנוגעת לנסיבות המקרה:** הערכאות קמא קבעו כי נסיבותיו האישיות של המבקש אינן מאפשרות מתן אמון הדרוש לשחרורו בתנאים או במעצר בפיקוח אלקטרוני. זוהי החלטה הנוגעת לנסיבות הקונקרטיות, ואין מקום להתערב בה ב"גלגול שלישי". * **חלופה טיפולית:** גם ההחלטה שלא לבחון חלופה טיפולית בשלב זה, נוכח עמדתו של בא כוחו כי אין למבקש "כוחות" לקהילה טיפולית סגורה, אינה מהווה החלטה בלתי סבירה המצדיקה רשות ערר. * **אי חשש לעיוות דין:** ההחלטה הנוכחית אינה סוף פסוק. המבקש רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר, ובפרט להציע חלופות מעצר נוספות, לרבות חלופות טיפוליות קונקרטיות, אשר ייבחנו לגופן. **ניתוח משפטי והלכות רלוונטיות** 1. **מעצר עד תום ההליכים – עקרונות יסוד:** החוק (סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982) קובע כי מעצר עד תום ההליכים ייעשה רק אם התקיים אחד מהתנאים הבאים: (1) קיימות ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם; (2) אחת מעילות המעצר (חשש לסיכון ביטחון הציבור, שיבוש הליכים, או בריחה); (3) במקרים מסוימים, גם ללא קיום עילות מעצר, אך רק אם לא ניתן להפיג את המסוכנות באמצעות חלופת מעצר. 2. **חזקת המסוכנות בפקודת הסמים המסוכנים:** סעיף 74(א) לפקודת הסמים המסוכנים קובע חזקת מסוכנות מקום בו מוגש כתב אישום בעבירת סמים. חזקה זו ניתנת להפרכה. 3. **חלופת מעצר ותסקיר שירות המבחן:** הלכה פסוקה היא כי יש לשקול חלופות מעצר, ובפרט חלופות טיפוליות, בטרם החלטה על מעצר עד תום ההליכים, במיוחד כאשר מדובר בהתמכרות לסמים. תסקיר שירות המבחן מהווה כלי מרכזי לצורך בחינת התאמת הנאשם לחלופות מעצר. עם זאת, בית המשפט אינו כבול לתסקיר, ובמקרים בהם קיימת אמונה כי הנאשם אינו מתאים לחלופה, או כי המסוכנות אינה ניתנת לאיון, רשאי בית המשפט להורות על מעצר. 4. **עניין סויסה (בש"פ 1981/11):** מקרה זה, המוזכר בהחלטה, עוסק בשיקולים הנוגעים לשחרור נאשמים בעבירות סמים להליכי טיפול. נקבע שם כי שחרור כזה צריך להיעשות בזהירות, לאחר בחינה קפדנית של התאמת הנאשם להליך טיפולי, והתאמתו של הליך זה לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. 5. **"גלגול שלישי" – רשות ערר:** תפקידו של בית המשפט העליון ב"גלגול שלישי" אינו לבחון את התיק מחדש לגופו, אלא לוודא שאין שגיאה משפטית מהותית, שאלה עקרונית שטרם הוכרעה, או חשש לעיוות דין. במקרה זה, בית המשפט העליון מצא כי ההחלטות התבססו על נסיבות המקרה הקונקרטיות, ולא על קביעות עקרוניות או שגויות. 6. **הבחנה בין עבירות:** ההחלטה מבחינה בין עבירות סמים "רגילות" לבין עבירות חמורות יותר (כגון סחר בכמויות גדולות או הפצה). בעוד שההבחנה האמורה נובעת מהפסיקה, במקרה זה, גם החזקת כמות משמעותית, אופן החזקתה (שקיות) ובליעתה, יחד עם העבר הפלילי, הובילו את הערכאות קמא למסקנה כי המסוכנות גבוהה וכי אין מקום להפניה לתסקיר. 7. **החדשנות המשפטית (או היעדרה):** במקרה זה, בית המשפט העליון אינו מחדש הלכה משפטית. ההחלטה נובעת מיישום הלכות קיימות של מעצר עד תום ההליכים, שיקול דעת בתי המשפט בבחינת ראיות, עילות מעצר, חלופות מעצר, ותפקידו של שירות המבחן. למעשה, ההחלטה מחזקת את הדעה כי בסוגיות מעצר, ובפרט כאשר ישנו עבר פלילי וחשש ממשי למסוכנות, בית המשפט העליון יימנע מהתערבות ב"גלגול שלישי" אלא אם כן קיימת שגיאה ברורה. **מסקנות** בקשת רשות הערר נדחתה, תוך שהשופטת רונן מדגישה כי ההחלטות הקודמות התבססו על נסיבותיו הקונקרטיות של המבקש, ואינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו. בית המשפט העליון נמנע מהתערבות ב"גלגול שלישי" מכיוון שלא נמצאה שגיאה בהפעלת שיקול הדעת על ידי הערכאות קמא, וגם לא עלה חשש לעיוות דין, שכן המבקש יכול להגיש בקשות נוספות בעתיד. ההחלטה מדגישה את הזהירות הנדרשת במקרים של עבירות סמים, ובפרט כאשר קיימים גורמים המחמירים את המסוכנות (עבר פלילי, ביצוע עבירה בתקופת מאסר מותנה).