דנ"א 195/04

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי רוכש שלוש חלקות קרקע בישראל, מבקשת לערער על החלטת בית המשפט העליון בעניין תשלום היטל ביוב. העותרים טוענים כי יש לפטור אותם מתשלום זה לפי סעיף 27 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, האוסר על כפל תשלומים. עם זאת, פסק דינו של בית המשפט העליון פסק לטובת העירייה המשיבה, וקבע כי יש לפרש את הפטור באופן מצמצם ולהחיל אותו רק במקרים של כפל תשלומים משמעותי. לטענת העותר, פרשנות זו סותרת את לשונו הברורה של החוק ועלולות להשליך על נכסים ברחבי הארץ. עוד הם טוענים כי היטל הביוב המוטל עליהם הוא למעשה מס בלתי חוקי. בתגובה טוענת העירייה כי טענות העותר אינן עומדות בדרישות לדיון נוסף וכי פסק הדין עולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים. בנוסף, הם טוענים כי הטענה בדבר היותו של ההיטל מס בלתי חוקי לא נטענה די הצורך בדיונים קודמים. הרכב השופטים, בהרכב השופטים ד' דורנר, י' טירקל וא' חיות, דוחה את העתירה, מסכים עם עמדת העירייה ומדגיש כי הקביעה בפסק הדין עולה בקנה אחד עם תכלית החוק. עוד מציינים השופטים כי טענות העותרת בדבר מקורות המימון למערכות הביוב ומהות ההיטל לא זכו להתייחסות מספקת בדיונים קודמים. משכך, העתירה נדחית, והעותר חויב לשלם לעירייה 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.