עת"מ 1480-04-24

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את טיעוני הצדדים ומצא לנכון להחזיר את התיק לוועדת הערר לדיון נוסף. עיקר המחלוקת נסובה סביב מספר הקומות המותר בשטח המיועד לשימור, כאמור בנספח 2 במסמך המדיניות, ובסקר השימור. השופט מציין את העיקרון הכללי של אי התערבות בשיקול דעתם של מוסדות התכנון, המתערבים רק במקרים חריגים. החלטת ועדת הערר, שאישרה שש קומות מגורים לפיתוח, היא סבירה ככלל ועומדת על כנה. עם זאת, השופט מזהה צורך בהמשך בירור ודיון בשתי סוגיות מרכזיות. ראשית, מקורו וטיבו של הפער בין נספח 2 לבין סקר השימור בנוגע לסיווגה של השכונה כאזור לשימור מחייבים חקירה מעמיקה יותר. הסברה של הוועדה המקומית לפער זה, אותו היא מייחסת לטעות, אינו מספק. על ועדת הערר לערוך בדיקה יסודית האם טעות לכאורה זו אכן התרחשה והשלכותיה. שנית, על ועדת הערר לבחון את כל הבקשות למגרשים סמוכים בשכונה כדי לקבוע את עקביות ההחלטות לגבי מספר הקומות. בחינת חתך זו תספק הקשר רב ערך ותבטיח הבנה מקיפה של הנושא. השופט מדגיש כי לוועדת הערר שיקול דעת להגיע לכל מסקנה על סמך המידע הנוסף, ואין לפרש את פסק הדין כמורה על החלטתה. הדיון מתחדש אך ורק כדי להבטיח דיון נרחב יותר במספר הקומות המחייב, והחלטותיה הקודמות של הוועדה בהיבטים אחרים של התיק נותרו ללא שינוי. השופט בוחר שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.