בר"ע 3293/07

תקציר

בית המשפט לתביעות קטנות דחה תביעת מתווך לדמי תיווך כנגד מוכרי דירה, אשר ביטלו הסכם מכר בתיווך המתווך המבקש. בית המשפט דחה את התביעה משום שהסכם המכר היה כפוף לאישור בית המשפט לענייני משפחה ובוטל זמן קצר לאחר חתימתו, מה שהופך אותו ללא מחייב. מכיוון שההסכם לא היה תקף, המתווך לא היה זכאי לשכר טרחה. המתווך טען כי הם מילאו את חובותיהם וכי פסק הדין צריך לחייב את המוכרים לשלם את דמי התיווך המוסכמים. עם זאת, החלטת בית המשפט התבססה על ביטול ההסכם ועל התנאי לאישור בית המשפט, מה שאומר שההסכם לא היה מחייב. תנאי זה, שהוטל על פי דין ולא על ידי הצדדים, הבדיל את המקרה מאחרים שבהם תנאים אלה היו נתונים לשיקול דעתם של הצדדים. פרק הזמן הקצר בין החתימה לביטול, יחד עם התנאי לאישור בית המשפט, גרמו לכך שההסכם לא היה תקף. זאת ועוד, ביטול ההסכם על ידי המוכרים, שהושג בהסכמה וללא הפרה, לא העיד על תוקפו הקודם. בית המשפט אישר את הדחייה, והדגיש כי המוכרים מנעו את קיום התנאי על ידי ביטול, מה שמנע מהם להסתמך על אי קיום התנאי. בהיעדר הסכם מחייב, המתווך לא היה זכאי לשכר טרחה, ובית המשפט דחה את הערעור והחזיר את הפיקדון של המתווך.