ע"ע 88/09

תקציר

בית הדין מתייחס תחילה לטענה מקדמית של המדינה בשאלה האם ארגון עובדים יכול להיות צד לתביעה, וקובע כי בנסיבות העניין צריכה להיות לארגון המורים זכות תביעה, שכן בתי הדין לעבודה נוהגים בגמישות בנושא זה. לאחר מכן פונה בית המשפט לגופם של ערעורים שהגישו המדינה, גב' שרבט (מורה) והסתדרות המורים, בעקבות פיטוריה הפדגוגיים של גב' שרבט. המדינה טענה כי שגה בית הדין האזורי בקובעו כי נפל פגם מהותי בהרכב מועצת המפקחים שדנה בעניינה של גב' שרבט, בכך שמדובר במפקחים שביקרו בשיעוריה. בית הדין מצדד בהחלטת בית הדין האזורי, תוך הדגשת חומרת הפיטורים הפדגוגיים והצורך לנקוט משנה זהירות ולהקפיד על הנחיות בהליך זה. בית הדין מסכים עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה על מועצת המפקחים לכלול לפחות שלושה מפקחים שלא ביקרו בכיתות של המועמד לפיטורים, וכי אי עשיית כן מהווה פגם מהותי. בית המשפט גם מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתערב בקביעה כי על המדינה לשלם את שכרה של גב' שרבט החל מספטמבר 2007, ודוחה את טענת המדינה כי השיהוי במתן פסק הדין נגרם על ידי גב' שרבט. בהמשך לערעורה של גב' שרבט, מאשר בית הדין את החלטת בית הדין האזורי כי פיטוריה נבעו מטעמים ענייניים ומקצועיים, וכי לא הוכחו הטענות בדבר התנכלות ומניעים פסולים העומדים מאחוריה. בית הדין מסכים גם עם קביעתו של הערכאה הנמוכה יותר כי חוק עבודת נשים אינו מעניק חסינות מוחלטת מפני פיטורים במהלך טיפולי פוריות, וכי ההליכים שננקטו לא הפרו את התקנון הרלוונטי. בית הדין מגיע למסקנה כי למרות פגמים מסוימים בדו"חות הפיקוח, אין בהם כדי להצדיק את ביטול פיטוריה של גב' שרבט והתחלת ההליך כולו מחדש. לפיכך, שני הערעורים נדחים. פסק דינו של בית הדין האזורי עומד על כנו, וקובע כי פיטוריה של גב' שרבט בטלים, אך המדינה אינה מחויבת להעסיק אותה מחדש, וניתנת לה תקופה של 45 יום להביא את עניינה בפני מועצת המפקחים. אם המדינה לא תעשה כן, יהיה עליה להחזיר את גב' שרבט ולשלם את שכרה מספטמבר 2007 ועד למועד פסק הדין.