עע"מ 122/19

תקציר

הערעור הוא על החלטת מועצת עיריית ירושלים להקצות חלקת אדמה לעמותת שבט מרדכי לבניית בית כנסת. המערערת, עמותת זכרון זאב צבי, יחד עם שלוש אגודות נוספות, ביקשה אף היא את הקצאת הקרקע. המקרה נסוב סביב השאלה האם השיקולים שהביאו את מועצת העירייה להכריע לטובת עמותת שבט מרדכי ראויים ואם נבחנו דיים. השופטת ברק-ארז סבורה כי יש להפוך את ההחלטה ולהחזיר את התיק לוועדת ההקצאות לדיון מחודש. לדברי השופטת ברק-ארז, החלטת הוועדה לא התבססה על בחינה ראויה של העובדות, מה שמעלה שאלות לגבי הקריטריונים בהם נעשה שימוש וההשלכות הנורמטיביות של ההחלטה. בתוך כך, השופט אלרון טוען כי אל לו לבית המשפט להתערב בהחלטות הרשויות המקומיות בנוגע להקצאת משאבים ציבוריים, אלא אם נפל פגם ברור בתהליך קבלת ההחלטות. השופט אלרון סבור כי החלטת הוועדה נבחנה דיה והתבססה על שיקולים ענייניים. לבסוף, השופט סולברג מצדד בשופט אלרון ומדגיש את הזהירות והאיפוק הנדרשים בעת התערבות בהחלטות ועדות מומחים ורשויות מקומיות. השופט מדגיש גם את הנזק הפוטנציאלי שנגרם כתוצאה מעיכוב התהליך והחזרת הדיון לוועדת ההקצאות. לסיכום, החלטת הרוב, המורכבת מחוות דעתם של השופטים אלרון וסולברג, דוחה את הערעור ומורה למערערת לכסות את הוצאות המשיבים.