בג"צ 4426/22

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה על הסף ולגופו של עניין, בנימוק של פעילות הבנייה הבלתי חוקית של העותר על קרקע אסורה ללא קבלת ההיתרים הנדרשים, כנדרש בחוק. הבניין של העותרת הוקם בשטח שהבנייה בו אסורה, בדומה למקרים אחרים בהם החוק מחייב פינוי. צילומים שהגישו המשיבים אישרו את המשך הבנייה, ותמכו בהחלטה לדחות את הטענות כי לא מדובר ב"בניין חדש" על פי הצו המשפטי הרלוונטי. בית המשפט דחה גם את בקשת העותרת לעכב את ביצוע צו הפינוי, שכן כל ניסיון להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית אינו יכול לעצור את האכיפה. בית המשפט הדגיש את הצורך באכיפה יעילה למניעת פעולות בנייה בלתי מורשות ודחה את הטענה כי אי ידיעת החוק מצדיקה את הבנייה הבלתי חוקית. הבניין נמצא תחת צו ביטחון, ולכן לא סביר לקבל היתר בדיעבד. טענותיה של העותרת בדבר הפליה וחוסר סבירותו של צו הפינוי נמצאו חסרות בסיס, שכן האינטרס הציבורי מעדיף בנייה מותרת על פי דין. הטענה כי צו איסור הבנייה הצבאי אינו תקף הופרכה מאחר שהארכת הצו אושרה והמבנה היה בתחומו. בית המשפט ציין כי ניתן היה לחסוך כספים שהושקעו בבנייה תוך התייעצות מוקדמת עם הרשויות הרלוונטיות. כפועל יוצא, העותרת נושאת בהוצאות המשפט של המשיבים בסך 3,000 ₪.