ע"פ 4705/11

תקציר

פסק הדין מתייחס לפסק דין של הריגה שבו ערער המערער על הרשעתו ועל גזר דינו. השאלה המרכזית בערעור הייתה האם מתקיימים התנאים לסייג האחריות הפלילית מבחינת ההגנה העצמית. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם של העדים הישירים, ומצא כי טענת המערער בנקודה זו אינה מוצדקת. עוד מצא בית המשפט כי גרסתו של המערער לאירועים שקדמו לקטטה אינה מתיישבת עם עדויות אחרות של עדי ראייה, ואף לא עם ראיות פורנזיות. לפיכך קבע בית המשפט כי טענת ההגנה העצמית של המערער אינה סבירה וכי לא התקיימו התנאים להצדקת ההגנה העצמית במקרה זה. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי נסיבות חייו הקשות של המערער אינן מקלות בחומרת העבירה, במיוחד נוכח השימוש בסכין וגילה הצעיר של הקורבן. בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין ואישר את ההרשעה. בית המשפט גם לא מצא עילה להתערב בגזר הדין, וגזר על המערער 18 שנות מאסר, בנוסף לעונש מקביל בגין הרשעה קודמת. השופט ח' מלצר והשופט נ' הנדל הסכימו עם פסק הדין.