ת"א 48639-05-21

תקציר

התובע, מתווך במקצועו, תבע לקוח, הנתבע מס' 1, ומתווך נוסף, הנתבע מס' 2, בגין דמי תיווך במקרקעין. התובע טען, כי הוא זכאי לשכר הטרחה בגין הצגת נכס שרכשה הנתבעת מס' 1 באמצעות הנתבע מס' 2. בית המשפט קבע, כי הן התובע והן הנתבע מס' 2 היו גורמים אפקטיביים בעסקה, שכן שניהם תרמו לחיבור בין הקונה למוכר, הגם שתרומתו של התובע הייתה מוגבלת. בית המשפט הקצה רבע מדמי התיווך לתובע, שכן מעשיו היו חלק מרצף מתמשך של מאמצי גישור שהובילו למכירה, והוא פעל בתום לב. עם זאת, הלקוחה הייתה אחראית גם לכך שלא הבהירה את התקשרותה הקודמת עם התובעת לנתבעת מס' 2. נמצא כי הנתבעת מס' 2 פעלה ברשלנות בכך שלא הזהירה את הלקוח מפני תשלום פוטנציאלי של שני סטים של דמי תיווך והייתה חייבת בתשלום חלקו של התובע בשכר הטרחה. בית המשפט הורה לנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת סך של 10,067 ₪, ולנתבעים מס' 2 ו-3 (חברת תיווך הקשורה לנתבעת מס' 2) לשלם את יתרת הסכום בסך 20,134 ₪ ביחד ולחוד. בקשת התובע לנזק לא ממוני נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.