ת"א 50640-12-19

תקציר

בקשת המשיב לבטל את צווי העיקול והתפיסה של ארבעה כלי רכב לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה נדחתה. בית המשפט מצא הצדקה לצווים בשל סבירות שומת המס נגד המשיב והחשש הממשי כי המס לא ייגבה אחרת. כלי הרכב, בשווי כולל של 623,400 ₪, נתפסו במהלך חיפוש בבית המשיב, במסגרת הליך אכיפה. המשיב לא הצהיר על מלוא הכנסותיו ולא היו לו נכסים שיכולים להבטיח תשלום מס. בית המשפט אמנם הכיר בכך שצווי התפיסה פגעו קשות בזכויות הקניין של המשיב, אך הגיע למסקנה כי אין די בעיקול הרישום לבדו כדי להבטיח את חוב המס. יש לציין כי כלי הרכב לא נרשמו על שם המשיב, דבר שהעלה חשש להחלמתם. השופט קבע כי ניתן להמיר את צווי התפיסה בערבות של 200 אלף שקל ובעלויות גרירה ואחסנה של הב.מ.וו, ובמחצית משווי שאר כלי הרכב, לצד הוצאות גרירה ואחסנה. המשיב חויב לשלם את הוצאות פקיד השומה בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה לאחר ששקל בכובד ראש את האינטרס הציבורי בגביית המס ואת זכות הקניין של המשיב, תוך הבטחת איזון ראוי בין שני האינטרסים.