ת"פ 4168/05

תקציר

שלושה נאשמים הורשעו בקשירת קשר לפוצץ מכונית השייכת לבילאל אבו חסן פארס, על רקע סכסוך בו היו מעורבים גיסו של פארס ומשפחתו של נאשם 1. במסגרת תוכניתם ניסו הנאשמים להרכיב מטען חבלה מאולתר באמצעות צינורות מתכת, גרגרי אבק שריפה שהכילו ניטרוצלולוז ובלון גז קטן. עם זאת, המטען התקלקל והוביל לחשיפתם ולמעצרם. למרות הסדרי טיעון והודאות, חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהרתעה הביאו את בית המשפט להטיל על שלושת הנאשמים עונש מאסר בפועל, ולא עבודות שירות. השופטים הכירו בגורמים מקלים, בהם גילם הצעיר של הנאשמים, היעדר עבר פלילי, הודאות, חרטה ונסיבות אישיות ומשפחתיות קשות. על כל אחד מהנאשמים נגזרו 20 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשי מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. השופטים גם הורו לספור את תקופת מעצרם של הנאשמים כחלק מתקופת המאסר שלהם. לנאשמים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום וגזר דינם נדחה ל-1 ביוני 2006. נאשם 3, שנותר במעצר, יזכה את תקופת מעצרו לעונשו אם לא ישוחרר לפני תקופת הדחייה.