עת"מ 35887-05-17

תקציר

העתירה מערערת על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל-מזרחי להפסיק את הטיפול בבקשות להיתרי בנייה שהגיש העותר, מהנדס בניין הפועל מטעם לקוחותיו. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שהעותרת התנכלה מילולית, הטרדה והשמצה לכאורה של עובדיה. עם זאת, בית המשפט מצא כי פעולת הוועדה הייתה בלתי סבירה ובלתי מידתית, שכן היא פגעה בזכות היסוד של העותר לחופש העיסוק. בית המשפט ציין כי הוועדה לא מיצתה חלופות פוגעניות פחות, כגון הגשת תלונות או פנייה לצווי בית משפט מתאימים, וכי ההחלטה התקבלה ללא התראה מוקדמת או שימוע לעותר. זאת ועוד, התועלת לעובדי הוועדה לא עלתה על הפגיעה המשמעותית בפרנסתו של העותר. לפיכך קיבל בית המשפט את העתירה, הפך את החלטת הוועדה והורה לחדש את הטיפול בבקשות העותר. עם זאת, בשל הנסיבות החריגות, לא נפסקו לעותר הוצאות כלשהן. פסק הדין הדגיש את חובתן של רשויות השלטון לנהוג במידתיות והזהיר מפני פגיעה בזכויות הפרט. החלטה זו מחזקת את עקרון המידתיות במשפט המנהלי ומדגישה את חשיבותם של הליכים הוגנים וכיבוד חירויות הפרט.