ת"א 31979-10-19

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב סכסוך כספי בו מעורבים שני נתבעים (הנתבע מס' 1 והנתבע מס' 2) והתובע, המבקשים להוכיח קיומו של הסכם ערבות בעל פה. השופט בוחן בדקדקנות את הראיות שהוצגו, ומוצא כי אין בהן די כדי לבסס את הרשעתו של נאשם 2 להבטחת חובותיו של הנאשם מס' 1. עדויותיהם של בעלי עניין, לרבות עדויות התובע והנתבעים, אינן מצליחות לשכנע את השופט בקיומו של הסכם בעל פה מחייב. באופן ספציפי, השופט מדגיש את היעדר כל ראיות משכנעות, כגון חתימות, טיוטות או הקלטות, כדי לתמוך בטענה. הכחשתה של הנתבעת מס' 2 כי לקחה אחריות על חובות כספיים נחשבת אמינה, בעוד שעדויותיהם של עדי התובע מאופיינות כבלתי משכנעות ואף סותרות. עוד מציינת השופטת את היעדר כל ראיה משכנעת לנחישותה של הנתבעת מס' 2 לערוב לכספי התובע. זאת ועוד, התנהלות הצדדים והצהרת המנכ"ל המעידה על היעדר ערבות חתומה מערערים את טענת התובע. בסיכומו של דבר, מסקנתו של השופט היא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה, דבר שהוביל לדחיית התביעה כנגד הנתבע מס' 1. לאור הנסיבות, נדרש התובע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית רלוונטיים.