ע"מ 12868-02-11

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על שומת מס שנגבתה מהמערערת בשני נושאים עיקריים. ראשית, המערער לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי קיבל קרן בסך 17 מיליון דולר כהלוואה, וכי יש לייחס אותה לשנה מוקדמת יותר לצורכי מס. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב כי המערער לא הגיש כל מסמך התומך בטענותיו, וכי דבריו שלו סותרים וחסרי מהימנות. ייחוס הקרן על ידי המשיב לשנים 2003-2005, בהן נדרש המערער להסביר את הונו הרב, אושר אפוא. שנית, טען המערער כי יש לחשב את ההכנסות מהשקעותיו בקרן על בסיס ריבית הפיקדון, אך שוב לא הביא כל הוכחה להסדר כזה. בית המשפט מצא כי הערכתו של המשיב כי הכספים הושקעו בניירות ערך, וכי יש לחשב את שיעור התשואה על בסיס שערי החליפין הממוצעים בארה"ב ובאירופה, היא סבירה. גם טענת המערער כי חלק מהכנסותיו משכירות היו פטורות ממס נדחתה, שכן בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי סביר יותר להניח שהסכום המדווח קשור לנכס אחר. נוכח הימנעותו של המערער מלהציג כל ראיה משכנעת לתמיכה בטענותיו, נדחה ערעורו מכל הבחינות, והוא חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 50,000 ₪.