ת"א 62112-02-19

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה בדבר עסקת מכר של חלקת מקרקעין בשל עקרון הסופיות בהליכי פשרה והתיישנות. על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין, התשכ"ט-1969, רישום נכס במרשם החדש מבטל כל זכות מתנגשת ויוצר לוח נקי, אלא אם צוין אחרת. רישום הזכויות בטאבו לאחר הליכי הסדר טומן בחובו ראיות חותכות, למעט במקרים של מרמה או מחדל כמפורט בחוק המקרקעין. התובעים טענו כי לאביהם המנוח זכויות הוגנות במקרקעין, שנרכשו לאחר הליכי הפשרה ולפני חקיקת חוק המקרקעין, ולכן אין לבטלן. עם זאת, הראיות הראו כי הסכם המכר נחתם בטרם הסתיימו הליכי הפשרה, ולפיכך זכויות שוויוניות אלה בטלות ומבוטלות. זאת ועוד, התובעים לא עמדו בדרישות לתיקון הרישום לפי פקודת ההסדר, ואף לא הביאו ראיות מספיקות לחריג לתקופת ההתיישנות, שהיה קובע את מועד תחילתו של החוק מאוחר יותר. לפיכך, התביעה נדחתה על הסף מחוסר עילה, שכן היא הוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות בת 25 השנים בגין סכסוכים במקרקעין. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות בסך 10,000 ₪.