סע"ש 71204-11-21

תקציר

התובעים, אסף ספקטור ויואל קרסו, תבעו את מעסיקתם לשעבר, קרסו מוטורס, בטענה כי סווגו שלא כדין כקבלנים עצמאיים והיו צריכים להיחשב כשכירים על פי החוק הישראלי. התובעים עבדו אצל הנתבעת שנים רבות, תחילה כשכירים ולאחר מכן כקבלנים עצמאיים. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית הדין הייתה האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, ואם כן, מהן זכויות התובעים. בית הדין הפעיל את "המבחן המעורב" כדי לקבוע אם התקיימו יחסי עבודה. מבחן זה בוחן הן את ההיבטים החיוביים והן את ההיבטים השליליים של מערכת היחסים. בצד החיובי, בית המשפט בחן האם התובעים השתלבו בעסקי הנתבעת והיו חלק מהמבנה הארגוני שלה. נלקחו בחשבון גורמים כגון מידת הפיקוח של המעסיק, מקום העבודה, חלוקת המשימות ובלעדיות הקשר של העובד למפעל. בצד השלילי, בית המשפט בחן האם התובעים ביצעו את העבודה במסגרת העסק העצמאי שלהם. בכלל זה נבחנו סיכויי הרווח וההפסד של התובעים, קיומה של חובה אישית לבצע את העבודה ומידת פעילותם הנוספת מול הנתבעת. בית המשפט מצא כי מרבית הבדיקות החיוביות הצביעו על השתלבות בעסקיו של הנאשם. עם זאת, התובעים לא היו חלק מהמערכת הארגונית וניהלו עבודה נפרדת בעסק שלהם. מנגד, הבדיקות השליליות הראו כי התובעים שילבו את הנתבע בעסק עצמאי משלהם. הייתה להם הזדמנות לעבוד עם לקוחות אחרים, לנהל את העובדים שלהם ולהשפיע על רווחיהם. בנוסף, מבחני העזר – ובהם ההתמודדות עם הרשויות, היחסים האישיים, הכפיפות והאופן שבו ראו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם – תמכו במסקנה כי לא התקיימו יחסי עבודה. עוד קבע בית הדין כי התמורה החוזית שקיבלו התובעים כיסתה את שכרם הפוטנציאלי ואת זכויותיהם הסוציאליות כשכירים. לסיכום, קבע בית הדין כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעים לבין הנתבעת. תביעת התובעים נדחתה, והם חויבו לשאת בהוצאות הנתבע ביחד ולחוד. על פסק דין זה ניתן לערער לבית הדין הארצי בתוך שלושים יום.