בש"א 1866/04

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשת ביזיון בית המשפט שנועדה לחייב את המשיבים, אמיר מסיקה ונסים מסיקה, לדבוק בהחלטת בית המשפט משנת 1996 שאסרה עליהם להשתמש בשם "אלגרה" לעסקיהם. המבקשים, שהיו להם שותפות קודמת עם אמיר, טענו כי המשיבים הפרו את הצו, כאשר אחיו של אמיר, ניסים, סייע וסייע להפרה. המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה שכן הוגשה במסגרת פרוצדורלית שגויה וכי אמיר לא היה המפר. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה הוגשה בצדק וכי נסים, כ"זר", מחויב גם הוא לצו משנת 1996 וסייע לאמיר בהפרתו. השופט סיפק ראיות רבות לתמיכה בטענה זו, מהן עולה כי עסקת העברת הבעלות לניסים הייתה פיקטיבית ונועדה לעקוף את צו בית המשפט. כתוצאה מכך, החליט השופט כי המשיבים אכן הפרו את הצו והטיל קנס צופה פני עתיד, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין. למשיבים ניתנו 30 יום לשנות את שם החברה שלהם ולהסיר כל אזכור ל'אלגרה'. פסק דין זה מעביר מסר ברור בדבר חשיבות כיבוד צווים שיפוטיים והשלכותיו של ביזיון בית המשפט, ומהווה גורם מרתיע מפני הפרות עתידיות.