בפ"ת 1698-08-14

תקציר

לאחר בחינת נסיבות המקרה, ניכר כי הסכנה הנשקפת ממעשיו של המשיב מצדיקה את שלילת רישיונם עד לתום ההליכים המשפטיים. על פי סעיף 46ב לפקודת התעבורה, החל במקרה זה, קיימת חזקת מסוכנות המיוחסת למשיב בשל מעורבותו בתאונה שגרמה למוות. סעיף זה קובע פסילה "אוטומטית" של רישיון הנהיגה כדי להבטיח את שלום הציבור. בעוד שנטל ההוכחה מוטל על התביעה בעבירות תעבורה טיפוסיות, סעיף 46ב מעביר את הנטל לנאשם להפריך את מסוכנותן. על אף שחל שיהוי בהגשת כתב האישום, אשר עשוי להצביע על היעדר תפיסת מסוכנות מצד התביעה, אין בכך כשלעצמו די בכך כדי להתעלם מחזקת המסוכנות. הראיות שהוצגו ממחישות בבירור את אחריותו המשפטית של המשיב לתאונה, ומצביעות על רשלנות וחוסר מודעות למצב בעת הפעלת רכבם. חוסר היכולת שלהם למנוע את התאונה, למרות נהיגה במהירות נמוכה, מחזק את תפיסת הסכנה. עברו התעבורתי של המשיב, הכולל הרשעות מרובות בעבירות שונות, תומך אף הוא בחזקת המסוכנות ומצביע על חוסר זהירות בעת נהיגה. יתר על כן, אין די בטענה בדבר פגיעה בפרנסתו של המשיב כדי לגבור על החשש לשלום הציבור. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת שלילת רישיון הנהיגה של המשיב עד להכרעה בתיק, שכן חזקת המסוכנות לא הופרכה דיה.