בר"ע 2049/06

תקציר

המבקש ביקש לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל הנוגעת לבקשה לביצוע תביעה בסכום קצוב. המבקש טען כי ההתראה על הביצוע לא הוגשה כדין, ולכן טרם חלף המועד להגשת התנגדות. בית המשפט מצא כי גם אם האזהרה לא נחשבה ככזו, דינה של תביעת המבקש להיכשל. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים של בית המשפט העליון שקבעו כי המועד לנקיטת צעדים פרוצדורליים מתחיל ממועד היוודע האירוע בנסיבות מסוימות, ולא ממועד השירות הפורמלי. עם זאת, במסגרת הליכי הוצאה לפועל, עצם מסירת האזהרה היא תנאי מוקדם, כאשר ידיעת האזהרה היא חריגה. ידיעת האזהרה נועדה לתת לחייב הזדמנות לשלם את יתרת החוב או להתנגד להוצאה לפועל. במקרה זה, המבקש ידע על הליכי ההוצאה לפועל ועל זכותו להתנגד, ובחר שלא לעשות כן. במקום זאת, המבקש הגיש בקשות דומות חוזרות ונשנות. בית המשפט קבע כי צד להליך אינו יכול להגיש בקשות חוזרות ונשנות ובכך לשמור לעצמו את האפשרות לערער לאורך זמן. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.