ו"ע 68019-07-18

תקציר

עניינו של הערעור בבקשתו של המערער לתקן שומת מס רכישה, שלא התבקשה במועד בשל חוסר מודעותו לזכאותו להטבת מס כאדם נכה. על פי החוק, המנהל רשאי לתקן את השומה בתוך ארבע שנים מיום אישורה, וכן רשאי להאריך מועד זה אם ניתנה סיבה מספקת. המערער טען, כי אי ידיעתו לגבי הטבת המס היוותה סיבה מספקת להארכת המועד. דעת הרוב בוועדה, שיוצגה על ידי רו"ח פרידמן וחבר הציבור הוכמן, קיבלה את הערעור. הם טענו כי ההיסטוריה החקיקתית של החוק ופסקי דין קודמים תומכים בהארכת המועד במקרים של טעויות בתום לב, וכי פרשנות מצמצמת של סעיף "הסיבה המספקת" תגרום עוול. רו"ח פרידמן הדגיש את הצורך להפעיל שיקול דעת ושכל ישר בקביעת כדאיות העילה, והגיע למסקנה כי טעותו בתום לב של המערערת הייתה סיבה מספקת להארכת המועד. מנגד, חברת בית המשפט, ירדנה סרוסי, התנגדה והצביעה בעד דחיית הערעור. לטענתה, המחוקק התכוון לתת עדיפות לסופיות השומות על פני גביית מס אמת לאחר מגבלת ארבע השנים. לדבריה, האיזון שנקבע בחוק מחייב פרשנות מצמצמת יחסית של מבחן העילה המספקת, ואין די בבורות לבדה. היא הדגישה כי המערער לא סיפק כל סיבה משכנעת לחוסר ידיעתו או בירורו, וכי מוגבלותו אינה מצדיקה חריגה מדרישות התקן. כמו כן, היא ציינה כי פסקי דין קודמים שצוטטו בדעת הרוב כללו נסיבות נוספות לצד חוסר ידיעה, ובורות סובייקטיבית אינה מקרה חריג. בסופו של דבר, החלטת הרוב קיבלה את הערעור והורתה למשיב להשיב את מס הרכישה העודף ששילמה המערערת. חוות הדעת החולקת הייתה דוחה את הערעור ומאשרת את החלטת המשיב שלא להאריך את המועד האחרון לתיקון השומה.