ת"א 31504-10-19

תקציר

התיק נסוב סביב פוסט בפייסבוק של הנתבעת, אשר הזכיר את שמה של התובעת והכפיש אותה לכאורה. הפוסט עסק בהפגנות ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחקירות נגד ראש הממשלה דאז. התובעת, פעילה חברתית ועיתונאית לשעבר, טענה כי הפוסט פגע בה ודרשה התנצלות והסרה של הפוסט, אך הנתבעת סירבה. לאחר מכן תבע התובע את הנתבע בגין לשון הרע, ותבע פיצויים ללא הוכחת נזק. הנתבע טען כי התביעה היא ניסיון להשתיק אותו ומהווה חלק ממסע הפחדה בשל הבעת דעותיו. הוא גם העלה כמה הגנות, ובהן אמת בפרסום, תום לב והאינטרס הציבורי לאפשר חופש ביטוי בנושאים שיש בהם עניין לציבור. בית המשפט בחן את טענות הצדדים ולא מצא כל הצדקה לתביעת התובע. בית המשפט קבע כי הפוסט ביטא את דעתו של הנתבע בעניין בעל עניין ציבורי משמעותי וכי קורא סביר היה מבין אותו ככזה. בית המשפט ציין כי התובע השתתף באופן פעיל בהפגנות ולכן יש לצפות לביקורת. נמצא כי המונחים בהם נעשה שימוש בפוסט, כגון "פעיל שמאל קיצוני" ו"הסתה", היו חלק מהשיח הציבורי ולא מהווים לשון הרע. באשר לטענה כי התובעת פועלת "מטעם הקרן החדשה לישראל", קבע בית המשפט כי אין בפוסט כדי לרמוז כי היא משולמת או נשלטת על ידי הקרן. במקום זאת, היא הצביעה על קשר אידיאולוגי, שאינו לשון הרע. בית המשפט דחה גם את טענותיה האחרות של התובעת וקבע כי הנתבעת פעלה בתום לב וזכאית להגנה של הבעת דעה בעניין ציבורי. מאחר שהפוסט לא היווה לשון הרע, ולנתבע הייתה הגנת תום לב תקפה, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע.