ע"א 105/80

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין מסים עקיפים ולפרשנות סעיפים מסוימים בחוק המסים העקיפים (מס ששולם ביתר או שלא שולם), ובפרט סעיפים 1, 2(א), 3 ו-7, וכן חוקים נלווים נוספים. המערערת, המייצרת דלתות, ייבאה בשנים 1974-1976 כוורות נייר מבלי לשלם מס קניה, בשל טעות בסיווג המכס. כאשר נתבע מס המכירה בשנת 1977, טענה המערערת לפטור לפי סעיף 3 לחוק המסים העקיפים, אשר נדחה על ידי נציב המסים. הערעור לבית המשפט העליון נסוב סביב פרשנות המונח "מכירה בתום לב" בסעיף 3(3) לחוק. בית המשפט קבע כי יש לפרש את הביטוי במשמעותו הפשוטה ולא באופן מרחיב כמו בחוק מס רכישה. הוראות סעיף 7 לחוק מסים עקיפים אינן חלות על כל הביטויים אלא רק על אלה הרלוונטיים למקרה הנדון. יתר על כן, בית המשפט קבע כי שימוש בטובין לייצור אינו יכול להיחשב כמכירה בתום לב. טענות המערערת כי מכירת הדלתות המוגמרות מהווה מכירה של כוורות הנייר המשמשות לייצור, ולחילופין כי השימוש בכוורות לצרכים מסחריים נחשב למכירה, נדחו. בית המשפט הכיר במצוקת מצבו של המערער אך לא מצא עילה משפטית למתן סעד לפי הדין הקיים. לפסק דינו של השופט כהן הצטרפו השופט בייסקי והשופט יהודה כהן. אשר על כן, הערעור נדחה אך מבלי להטיל הוצאות על המערער בהתחשב בנסיבות.