ע"ח 29538-08-18

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את הערעור משום שלמשיב אין מעמד חוקי לערער על צו האיסור המנהלי על השימוש ברכב הנדון, שכן הוא אינו הבעלים הרשום. על פי פקודת התעבורה, רק הבעלים הרשום או הנהג הנקוב בהודעת האיסור רשאי לבקש את ביטולו של צו כאמור, והמשיב אינו נופל לאף אחת מהקטגוריות הללו. בית המשפט מפרש את הגדרת "בעלים" בפקודה כרשימה סגורה, שאינה כוללת אדם הנוהג ברכב כבעלים אך אינו הבעלים הרשום. תכליתו של ההסדר החקיקתי התומך בפרשנות זו היא להטיל על בעל הרכב הרשום את האחריות לנעשה עם רכבו ולהרתיעו מלהשאיל אותו לנהגים לא בטוחים. זאת ועוד, שגה בית משפט קמא בכך ששקל את נסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות שימושו ברכב לצרכי עבודה, מבלי לשמוע את עמדת הבעלים הרשום. לפיכך, החלטת בית משפט קמא מבוטלת, והצו האוסר על השימוש ברכב נותר בתוקפו. בנוסף, יוחזר להם פיקדון המשיב, ולא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים נוכח השאלה המשפטית החדשה שהוצגה בתיק זה.