עע"מ 38356-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בעע"מ 38356-11-25, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שבפסק הדין, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק הדין בעע"מ 38356-11-25 (מזרחי נ' עיריית בית שמש)** **מבוא** פסק הדין בעניין מזרחי נ' עיריית בית שמש (להלן: "פסק הדין") עוסק בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים לגבי גובה הגמול ושכר הטרחה שנפסקו למבקש ולאור כוחו המייצג במסגרת הסדר פשרה שאושר בתובענה ייצוגית. הערעור התמקד באופן בו נקבעו סכומים אלו, בעוד שהסדר הפשרה עצמו אושר ללא שינויים. פסק הדין מציג דיון משמעותי בשאלות הנוגעות לקביעת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות, במיוחד כאשר הנתבעת היא רשות ציבורית, ולשאלת ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות ערכאה קמא בעניינים אלו. **רקע והשתלשלות העניינים** התובענה הייצוגית הוגשה נגד עיריית בית שמש בטענה לשימוש אסור במפוחי עלים באזורי מגורים, בניגוד לחוק למניעת מפגעים ותקנותיו. העירייה טענה, בין היתר, כי השימוש נעשה בגינות ציבוריות, לא באזורי מגורים, ושכל הפרה הייתה בניגוד לחוזים עם קבלני גינון. העירייה ציינה כי עוד טרם הגשת הבקשה, פעלה לחידוד הנחיותיה ואף פנתה לקבלני הגינון בנושא. לאחר הליך גישור, הגיעו הצדדים להסדר פשרה. במסגרת ההסדר, התחייבה העירייה לנקוט צעדים להפסקת השימוש האסור, לרבות יידוע קבלנים, הוספת איסור מפורש במכרזים חדשים עם קנסות, והשקעה בפרויקטים סביבתיים ייעודיים (שדרוג גינות והקמת פארק) בעלות תקציבית של מיליון ש"ח. הצדדים המליצו על גמול למבקש בסך 15,000 ש"ח ושכר טרחה לבא הכוח המייצג בסך 125,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בית המשפט קמא אישר את הסדר הפשרה אך דחה את המלצת הצדדים בנוגע לגמול ושכר הטרחה. הוא העריך כי התועלת מהתובענה הייצוגית הייתה "שולית ביותר", שכן העירייה כבר נקטה בצעדים למניעת ההפרות עוד לפני הגשת הבקשה. לכן, פסק בית המשפט קמא גמול בסך 5,000 ש"ח ושכר טרחה בסך 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ. **העקרונות המשפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **התערבות ערכאת הערעור בפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות:** * **הלכה כללית:** ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות הערכאה הדיונית בנוגע להוצאות ושכר טרחה, אלא במקרים חריגים. * **הלכה בתובענות ייצוגיות:** פסק הדין מדגיש כי כלל זה חל במידה פחותה בתובענות ייצוגיות, בשל ההשלכות הרוחב של החלטות אלו (כפי שצוין בע"א 689/16 נסאר, ע"א 1582/20 חלפון, ע"א 4067/24 ויסולי). * **החלה במקרה דנן:** בית המשפט העליון סבר כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות מסוימת, אף על פי שהדבר נעשה במתינות. * **הסכמת השופטים:** המשנה לנשיא סולברג הדגיש כי "ברגיל, ספק אם היה מקום להתערבות עִרעורית בכגון דא, אף תחת אמת המידה המרוּככת יותר, החלה בהליכים ייצוגיים". השופטת רונן ציינה כי "ספק בעיני אם היה מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא". עם זאת, שניהם הסכימו להתערבות בשל נימוקים ספציפיים. 2. **שיטת האחוזים מול השיטה הגלובלית לקביעת גמול ושכר טרחה:** * **החלטת בית המשפט קמא:** בית המשפט קמא דחה את המלצת הצדדים ופסק גמול ושכר טרחה על בסיס השיטה הגלובלית (סכום כולל), ולא על בסיס אחוזים מהעלות של הפרויקטים הייעודיים. * **עמדת בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון סבר כי החלטת בית המשפט קמא שלא להפעיל את שיטת האחוזים ולהעדיף את השיטה הגלובלית הייתה "נכונה וראויה". * **הלכה חדשה (בעניין עירית לוד):** בהתבסס על פסק דין שניתן לאחרונה (ע"א 53824-11-24 עירית לוד נ' מאור), נקבע כי כאשר נתבעת בהליך ייצוגי רשות ציבורית, ונתבעת לעמוד בדרישות הדין בנוסף לסעד של יזום פרויקט ייעודי, אין מקום להשתמש בשיטת האחוזים המתבססת על עלות הפרויקט. במקום זאת, נדרש ליישם את השיטה הגלובלית. * **החלה במקרה דנן:** בית המשפט העליון אימץ את הלכה זו והרחיב את תחולתה גם למקרים דומים, כמו תביעה למניעת מפגע סביבתי, לא רק לתביעות נגישות. הנימוקים להלכה זו, אשר פורטו בעניין עירית לוד, יפים גם כאן. 3. **הערכת התועלת שהושגה והיקף ההפרות:** * **קביעת בית המשפט קמא:** בית המשפט קמא סבר שהתועלת שהושגה הייתה שולית, שכן העירייה כבר פעלה למניעת השימוש במפוחי עלים לפני הגשת הבקשה, היקף ההפרות היה מצומצם, והן פסקו זמן קצר לאחר הגשת הבקשה. * **עמדת בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון סבר כי הסכומים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא היו נמוכים במידה מסוימת מהראוי, בהתחשב במכלול השיקולים. * **התחשבות בפעולות מקדימות:** בית המשפט העליון הדגיש כי לא ניתן משקל מספק להתחייבויות העירייה כלפי העתיד, הכוללות קנסות וביטול חוזים עם קבלנים, המשמשים כאמצעי הרתעה אפקטיבי. כמו כן, נתנה משמעות לפנייה המוקדמת של המבקש לעירייה, אשר גם לאחר מכן התרחשו הפרות. * **מתינות התערבות:** למרות זאת, בית המשפט העליון אישר כי "במכלול, לא מדובר בהפרות מרובות ואין חולק שהן פסקו זמן קצר לאחר הגשת בקשת האישור", וכי "המשאבים שנדרשו מהמערער ומבא הכוח המייצג אינם רבים". 4. **משקלם של הפרויקטים הייעודיים:** * **התחייבות במסגרת ההסדר:** העירייה התחייבה להשקיע מיליון ש"ח בפרויקטים סביבתיים. * **עמדת בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון ציין כי בעוד שניתן להתחשב בסעד זה, יש להקצות לו משקל נמוך, אפילו מזערי, בקביעת גמול ושכר טרחה. זאת, משום שמדובר בפעילות שעל העירייה לבצע ממילא עבור תושביה, וכן בשל הזיקה החלשה בין הפרויקטים הייעודיים לעניינה של התובענה. 5. **עקרון הסיבתיות והקופה הציבורית:** * **הדגשת המשנה לנשיא סולברג:** המשנה לנשיא הדגיש, בהתייחסו לדיון רחב יותר, כי בפסיקת גמול ושכר טרחה נגד רשויות ציבוריות, יש לתת משקל מרכזי לשאלת הסיבתיות שבין הגשת הבקשה לבין השינוי בהתנהלות הרשות. זאת, כדי לשמור על הקופה הציבורית ולמנוע פגיעה בתפקוד הרשות. הוא מציין כי הדברים הולכים יד ביד עם "האינטרס שבשמירה על הקופה הציבורית" בתובענות מסוג זה. **הכרעה** בית המשפט העליון התערב בפסק דינו של בית המשפט קמא והגדיל את שיעורי הגמול ושכר הטרחה, אשר יעמדו על סך של 6,000 ש"ח למערער כגמול ו-44,000 ש"ח בתוספת מע"מ לבא הכוח המייצג כשכר טרחה (סה"כ 50,000 ש"ח). סכומים אלו עדיין נמוכים מהמלצת הצדדים בהסדר הפשרה (15,000 ש"ח ו-125,000 ש"ח בהתאמה), אך גבוהים יותר מפסיקת בית המשפט קמא (5,000 ש"ח ו-25,000 ש"ח בהתאמה). **סיכום** פסק הדין בעניין מזרחי נ' עיריית בית שמש משקף איזון עדין בין הצורך לתגמל באופן הולם את המבקש ובא כוחו על תרומתם להשגת שיפור בהתנהלות רשות ציבורית, לבין הצורך לשמור על הקופה הציבורית ולהבטיח את יעילות ההליך הייצוגי. הוא מאשר את העדיפות הניתנת לשיטה הגלובלית לקביעת גמול ושכר טרחה כאשר מדובר ברשות ציבורית, ומחדד את העקרונות המנחים להתערבותה של ערכאת ערעור בהחלטות מסוג זה. בפרט, פסק הדין מדגיש את חשיבות בחינת הסיבתיות בין הגשת התובענה לשינוי בהתנהלות הרשות, ואת ההתחשבות בפעולות שנעשו עוד לפני הגשת הבקשה, תוך שמירה על מתינות בהערכת התועלת שהושגה.