רע"א 225/16

תקציר

בעל מניות בחברה ציבורית הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את ההליכים בתביעה שהוגשה נגד החברה. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב עד לאחר שתתקבל החלטה בתובענה ייצוגית נפרדת ומתמשכת נגד החברה, המבקשת לפצות את בעלי המניות בגין דיווח כספי שגוי שפגע משמעותית בהון העצמי של החברה. המבקשת טענה כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק התובענות הייצוגיות, וקבעה כי אין זה צודק להעדיף תביעה ייצוגית על פני תביעה פרטנית בגין נזקים משמעותיים. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, וראה בהחלטת בית המשפט המחוזי אמצעי פרוצדורלי סביר. בית המשפט ציין את הקשיים הלוגיסטיים בניהול הליכים מקבילים ואת היתרונות הפוטנציאליים של דחיית התביעה האישית, לרבות האפשרות שקביעות שניתנו בתובענה הייצוגית עשויות לחייב או לסייע באופן משמעותי לצדדים בתביעה האישית. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי המבקש יכול לבקש לחדש את ההליכים בתביעתו אם ישתנו הנסיבות, ולא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה פרוצדורלית ברורה של בית המשפט המחוזי. המבקש לא יכול היה להצביע על נזק ממשי קונקרטי שייגרם כתוצאה מהשיהוי, ועל כן נדחתה בקשת רשות הערעור.