פש"ר 1504/00

תקציר

התיק עוסק בסכסוך בין עובדים לשעבר של חברת לבידי אשקלון לבין כונס הנכסים של החברה בנוגע לפיצויי פיטורים שלא שולמו בעקבות פירוק החברה. העובדים דורשים כי הכונס ישלם להם את יתרת הכספים מקופות הגמל של החברה, שלטענת הכונס יש להעבירם לקופת הכינוס . על בית המשפט לקבוע אם הכספים מוגנים לפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, המגן על הטבות מסוימות לעובדים מפני פירוק. השופט מצדד בכונס הנכסים וטוען כי סעיף 26 חל באופן ספציפי על פיצויי פיטורים סטטוטוריים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים, ולא על קרנות פנסיה או התחייבויות חוזיות אחרות. יתר על כן, מכוונתו של החוק ומלשונו עולה כי הוא מוגבל לחובות מוגדרות, ומתן אפשרות לצדדים להוסיף התחייבויות באמצעות חוזים יפגע בהליך הפירוק כולו. במקרה זה, יתרת הכספים בקופות הגמל אינה נופלת תחת סעיף 26, והיא תועבר לקופת הכינוס לחלוקה בהתאם לדיני הפירוק. השופט מדגיש גם את אופיו המורכב של התיק, הכרוך בסוגיות עובדתיות ומשפטיות סבוכות, ומציין כי תיקים כאלה מטופלים בצורה הטובה ביותר על ידי בית הדין לפירוק וכינוס נכסים ולא על ידי בית הדין לעבודה. בקשת העובדים לפיצויי הפיטורים הנותרים נדחית, והכספים יטופלו על פי דיני הקדימויות הרגילים.