ע"מ 121/07

תקציר

השאלה המרכזית בערעור זה היא האם יש להחזיר ילד קטין, שהוצא שלא כדין על ידי אמו מצרפת לישראל, לבלגיה, מדינת אביו, על פי חוק אמנת האג. המשיב, האב, מבקש את החזרת הקטין לבלגיה, ואילו האם המערערת מתנגדת לכך. הסוגיה המרכזית היא הקביעה האם חזרתו של הילד נופלת תחת החריגים המפורטים באמנה, דהיינו האם יש להתחשב בבגרותו של הילד ובהתנגדותו לחזור לבלגיה, ואם קיים חשש שחזרתו תחשוף אותו לנזק פיזי או נפשי או תעמיד אותו במצב בלתי נסבל. בית המשפט העליון קבע בעבר כי יש לשמוע את הקטין ואת המומחה, והערעור הנוכחי דן בסוגיה זו. חוות דעת המומחה ועדותו של הקטין מחזקות את המסקנה כי החריגים אינם חלים במקרה זה. עם זאת, בית המשפט אינו יכול להתעלם מהאפשרות של פגיעה נפשית בילד עם חזרתו לבלגיה. מאחר שעדותו של המומחה לא הייתה חד משמעית, והצדדים לא היו מוכנים דיים להתייחס לסוגיה זו, יש צורך להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה לבחינה נוספת של סייג זה והשפעתו על החלטת בית המשפט קמא המקורית. הדבר מבטיח הגנה על זכויות המשיב ומספק הזדמנות להערכה מקיפה יותר. בית המשפט לענייני משפחה, אשר הוכיח את יעילותו, הוא הפורום המתאים לערוך בדיקה זו במהירות וביעילות, תוך שימוש בפרוטוקול המשפט הקיים ובעדויות פוטנציאליות נוספות של עדים. גישה זו מבטיחה הערכה מעמיקה של המצב והיא לטובת הילד.