ת"א 26786-03-24

תקציר

לאחר הליך בוררות ממושך בין המבקשים למשיב, הוציא הבורר פסק בוררות המורה למשיבה לשלם למבקשים סך של 1,247,334 ₪, תוך דחיית תביעתה שכנגד של המשיב בסך של למעלה מ-10 מיליון ₪. שני הצדדים עתרו לבית המשפט; המבקשים ביקשו לאכוף את פסק הבורר, ואילו המשיב ביקש לבטלו. המבקשים ביקשו לחייב את המשיב להפקיד ערבות להבטחת פסק הבוררות עד לדיון בביטולו, דבר שהמשיבה התנגדה לו. בית המשפט נעתר לבקשת המבקשים, והורה למשיב להפקיד ערבות בסך 750,000 ₪ בתוך 20 יום. החלטה זו התבססה על מספר גורמים. ראשית, פסק הבורר עצמו היה מפורט ומקיף, והעיד על שקילה מדוקדקת של הראיות והטענות. בנוסף, בית המשפט לא השתכנע מטענות המשיב בדבר משוא פנים מצד הבורר, וקבע כי ניתן היה להתייחס לטענות אלה במהלך הבוררות והראיות החדשות שהוצגו אינן מבוססות. יתר על כן, בית המשפט שקל לגופן של טענות המשיב ערעור על פסק הבוררות ומצא כי סיכוייהן להצליח נמוכים. לבסוף, בית המשפט שקל את מצבם הכלכלי של שני הצדדים, וציין את חוסר נכונותה של המשיבה לשלם את הפסק ואת היעדר כל אינדיקציה למצוקה כלכלית. משכך, מאזן הנוחות נטה לטובת המבקשים, והביא את בית המשפט להורות על דרישת הערבות כתנאי מקדים לשמיעת בקשת הביטול של המשיב. כן חויב המשיב לשאת בהוצאות המבקשים בקשר לבקשת הערבות.