ערר 1192/18

תקציר

פסק הדין דן בערעור על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים. הערר הוגש על ידי בעלי נכסים שכנים שהתנגדו לפרויקט בנייה הכולל הריסה ובנייה מחדש של מבנה בקרבתם. הפרויקט נועד לחזק את הבניין מפני רעידות אדמה ולהוסיף קומה נוספת, אך הוא חרג מהוראות התב"ע הרלוונטית, תכנית 9988, בכל הנוגע למגבלות גובה וקווי בניין. ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז ירושלים דחתה את הערר. הוועדה המקומית מצאה כי הוועדה המקומית איזנה כראוי בין הוראות תכניות החיזוק, לרבות תכנית 10038, לבין הצורך לשמור על אופייה הקיים של העיר ההיסטורית. הוועדה הפעילה את שיקול דעתה כראוי, תוך התחשבות בהיעדר פגיעה בנכסים השכנים וביתרונות התכנוניים של הפרויקט, שכללו חניה תת קרקעית בתחומי המגרש. בנוסף, קיבלה ועדת הערר את ההצדקה לחריגה ממגבלות הגובה וקווי הבניין של תכנית 9988, מה גם שהגובה הכולל נותר בגבולות התכנית. זאת ועוד, הוועדה לא מצאה כל הצדקה לטענות המערערים בדבר מטרדים במהלך הבנייה וחשש מירידת ערך דירותיהם. ההחלטה לאשר את הפרויקט הייתה חוקית, והוועדה הורתה על הוספת תנאים לשימור העצים באזור. לבסוף החליטה הוועדה שלא להטיל עלויות על מי מהצדדים והדגישה את חשיבות חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.